אלטנוישול: בית הכנסת הישן-חדש בפראג

בית הכנסת הישן-חדש בפראג הוא בית התפילה היהודי הפעיל העתיק ביותר בבירה הצ׳כית, ויתכן שאפילו באירופה כולה.

האלטנוישול, כפי שרבים נוהגים לכנותו בידייש, הוא גולת הכותרת של הרובע היהודי בעיר ואחת הסיבות  המרכזיות שבגללן פוקדים את פראג מיליונים של מטיילים.

בית הכנסת נחנך בשנת 1270, ומאז ועד היום לא מפסיקים להיקשר סביבו מאורעות חשובים, חלקם בעלי מוטיבים של מיסטיקה, ניסים ועניינים על טבעיים.

המקום שירת לאורך הדורות אישיים כבירים מתוך האומה היהודית, אשר לימים השפיעו על מחשבת ישראל ועל העולם ההלכתי.

ביקור בבית הכנסת הוא חובה לכל מי שחפץ להכיר ובעיקר לחוש מקרוב את המורשת היהודית הצ׳כית. המקום הוא אבן דרך בהיסטוריה של עמנו, הן בזירה המקומית והן בגלובלית. הישארותו של בית הכנסת עד התקופה העכשווית היא פלא אמיתי ומזכרת חיה מן העבר.

בין אם אתם חובבים אמנות, היסטוריה יהודית או יותר בקטע של פנאי, אל תפסחו על ביקור בבית הכנסת במהלך חופשתכם, כי תהיה זו החמצה גדולה. אין פראג מבלי לבקר באלטנוישול ולשמוע על הגולם. ביקור באתר יתן לכם ערך מוסף, ויעשיר את הנופש שלכם בעוד חוויה ייחודית.

בית הכנסת שקם על תנאי

פשר שמו של בית הכנסת נעוץ באגדה המספרת על בואם של מלאכים שנשאו עימם לכאן לבנה קדושה משרידיו של בית המקדש בירושלים. כאשר נתגלו בעלי הכנפיים אל יהודי המקום, הם התירו להם להתחיל את מלאכת הבנייה של המבנה, אך ביקשו שהדבר יתקיים על פי תנאי. במידה ויהודי פראג יסכימו, יוקם הבניין בהצלחה ויעמוד על תילו כל עוד עם ישראל חי בגלות ונזקק לבית להתאסף בו ולקרוא בתוכו בשם ה״, אך ברגע שיבוא הגואל, ידרשו היהודים לקפל את בית הכנסת, לחזור לציון ולהשיב עימם את הסלע לבנייתו של בית המקדש השלישי.

אגדה זו מרגשת וסוחפת, במיוחד לאור העובדה שבית הכנסת אכן זכה להאריך ימים ושרד מן המאה-13 ועד הלום, לעומת מבנים אחרים שנפגעו או נהרסו לגמרי כתוצאה ממעשי ביזה, הצתות ושטפונות, כמו גם עקב מסע שיקום השכונה על ידי רשויות העיר.

כך או אחרת, מעשייה זו היא רק הסבר אחד להקמתו של ה״שול שנוסד על תנאי״. ההסבר השני מציג גרסה נוספת שלוקחת את השם אלטנוי באופן מילולי ולא על הדרך הדמיון בין היידיש לשפה העברית. מקור ב״ מגיע על רקע היסטורי, לפיו בעבר עמד לא הרחק מכאן בית כנסת נוסף בשם ה״נוישול״ אלא שזה נהרס, כמו בתי כנסת רבים אחרים, כחלק מניסיונה של עיריית פראג לטפח את האזור ולשקמו. לאחר חורבנו, חודשה התפילה בבית הכנסת הישן שהפך לישן-חדש.

הידעת? הרצל שאב השראה בעבור שמו של ספרו ״אלטנוילנד״ משם בית הכנסת בפראג.

הגולם ועליית הגג שאף אחד לא נכנס אליה

בית הכנסת מוקף באגדות שקשורות בהן את שמו, אבל רק אחת מתבלטת מעל כולן, הלא הוא סיפורה של הדמות העל-טבעית שהגנה על היהודים המסכנים.

אגדת הגולם היא מרכיב בלתי נפרד מבית הכנסת הישן-חדש בפראג. כל מי שחולף בקרבת בית הכנסת, בין אם בכוונה להיכנס לתוכו או פשוט להתבונן מבחוץ, יתקשה שלא לתהות מה מסתתר מאחורי הדלת המסתורית שאליה מוביל סולם שבור על קיר הבניין.

על פי המעשייה, המהר״ל מפראג, הידוע בשם המלא רבי יהודה ליווא בן בצלאל, האדם החשוב ששירת בתפקיד רבה של העיר, ומי ששלט בסודות תורת הנסתר, מצא דרך לשמור על אזרחי הגטו היהודי. חייהם של היהודים לא ידעו מרגוע, ובשל עלילות כזב ועוינות מצד הגויים, הם נחשפו לא אחת למעשי אלימות, ביזה ואף רצח. למזלם, הצדיק מצא שיטה לשים סוף למצב העגום. באמצעות שמות קדושים שנכתבו על קלף מחיה כשרה, הצליח המהר״ל להחיות יצור מאגי, אותו הוא הכין בכך שפיסל מחמר ואדמה דמות איימתנית. את הקלף הוא טמן לה בחלק הבטני שלה, בעוד על מצחה חרט את המילה אמת. כך לסופו של דבר הובא הגולם לתחייה.

הגולם היה בראשית דרכו נאמן ומסור. הוא היה מבלה ימים כלילות בין גבולות הגטו ומוודא שאין ניסיון לחדור לשכונתם של היהודים במטרה להרע להם. לפרקים היה הגולם נשלח גם בשביל למלא מטלות קשות, מתוכן שאיבת מי באר שנחשבה לעבודה סיזיפית. עם חלוף הזמן, הגולם, על אף שהיה ממושמע, החל להשתולל ופחות לציית. אפקט השליטה בו נשחק יותר ויותר, עד שהוא קם על יוצרו. ביום מן הימים הוא נשלח לדוגמה לשאוב מים, כמו בכל יום רגיל, אך הגולם שאב את כל המים, דבר שהוביל לשיטפון לא קטן. כך אט אט התגברו החסרונות על היתרונות, ולא נותרה בררה, אלא לכבות את מגנם של היהודים. המהר״ל ניגש אל הבריון המלאכותי אותו יצר במו ידיו והשמיט לו מהמילה אמת על ראשו את האות א, ככה שנותר ממנה רק הכיתוב ״מת״ ובזה הגולם נכבה סופית, וגופתו, כך טוענים, שמורה עד עצם היום הזה בעליית הגג של האלטנוישול, ואין אנשים נכנסים לתוכה, שמא יחזו בדבר שמתעלה מתפיסתנו וינפחו נשמתם. על פי מקורות אחרים, הרבי רצה לקיים את הפסוק ״מעפר באת ואל עפר תשוב״ והחזיר את הגולם לצורתו המקורית, שהיא חול ואדמה.

על פי אגדתות מאוחרות יותר נטען כי בתקופת רבי יחזקאל לנדאו היו נסיונות לעלות מעלה, אך הוא מנע אותם לאחר שעלה בעצמו אל החדרון המסתורי, כשהוא עטוף טלית, על ראשו תפילין ותלמידיו קוראים עליו תהילים. רבי לנדאו הציץ ומיד חזר מטה והורה לחזק את התקנה שלא להיכנס לחדרו של הגולם.

לפי אגדה צעירה בהרבה יותר, הצורר רינהרד היידריך, טרם המחתרת הצ׳כיה הצליחה לגרום למותו, טיפס ברוב חוצפתו מספר ימים קודם לכן אל עליית גג בית הכנסת, וכנראה, לאחר שהיה עד לדבר כה בלתי נתפס כמו הגולם, לא יכל לחכות לו בפינה סוף אחר מאשר המוות שהגיע לו על שביזה את הקודש.

הכיסא שעליו אסור לשבת

במרוצת הזמן התפתחה מסורת מיוחדת במטרה לרומם את מעמדו של המקובל האלוהי יוצר הגולם, מי שפעל זמן לא מבוטל בבית הכנסת הישן-חדש בפראג, שזכה אפילו להיקרא על שמו  ״בית הכנסת של המהר״ל״.

על פי המסורת  יש להימנע מלהתיישב בכיסא המפואר שממוקם מצידו השמאלי של ארון הקודש. לפי המסורה, זה הכיסא המיוחס למהר״ל, אביה הרוחני והסמכות הדתית העליונה של פראג מן המאה השש-עשרה.

כל מתפלל בשעת התפילה או מבקר במסגרת שעות המוזיאון, נדרש שלא להתיישב במקום ההוא. היסטורית לא מדובר אמנם במושב האמיתי, אך פינת הישיבה אכן מציינת את הנקודה שבה נהג המורה החשוב להתיישב, ועל כן יש לכבדה.

בקרב המאמינים רווחת גם אמונה שנשמת המהר״ל פוקדת את בית הכנסת בזמן תפילה, והיא עושה זאת תוך כדי שהיא יושבת בכיסא השמור שהיה פעם בבעלותה.

מקום הנצחתה של התלאה האיומה מחג הפסח

בשנת 1389 ב-18 לאפריל ביומו האחרון של חג הפסח התרחש אחד הטבחים המזעזעים ביותר שאי פעם ידעו יהודי פראג.

באותו יום ארור התבצע פוגרום ענק שבמהלכו נרצחו למוות כ-3000 יהודים, מספר אסטרונומי לאותם שנים, שעל פי רוב הערכות ייצג כ-3/4 מסך כל האוכלוסיה של היהדות המקומית. אחד הנוכחים וגם השורדים של אותו מאורע היה אביגדור בן יצחק קרא, דמות חשובה, פייטן ורב שראה במו עיניו את כל הזעווה, אך למזלו ניצל ממנה. איש זה הוא גם האחראי לתיעוד הטבח בעזרת קינה הקרויה ״עת כל התלאה״ אותה נהוג להקריא בבית הכנסת הישן-חדש בפראג מדי ערב יום כיפור במטרה להנציח בזיכרון את דם האבות הקדושים שנשפך.

בהקשר זה אף מסופר שעל קירות בית הכנסת נותרו מאות בשנים לאחר הפוגרום כתמים מדמם של היהודים שנסו פנימה בשביל לתפוס מחסה.

כשתאולוגיה ואדריכלות מתערבבות יחדיו

אין זה סוד שהאלטנוישול נבנה ברוח הארכיטקטורה הגותית. הבנייה האפלולית המשלבת קשתות חדות, תקרה גבוהה וחלונות גדולים הם רק חלק קטן מסך כל מרכיבי העיצוב של בית הכנסת. האם ידעתם אבל שאדריכלות זו מבוססת בחלקה גם על מושגים תיאולוגים?

בית הכנסת, להבדיל מקתדרלות או כנסיות גותיות אחרות לא משתמש אמנם בדקורציה המבטא את האנשת האל כמו בנצרות, אבל בדומה להן, גם אופן בנייתו מבוסס על מושג תיאולוגי בשם ״האצלה״ שמוכר הן לנצרות והן ליהדות.

על פי אותה תפיסה אמונית או מחשבתית, האור האלוהי נשפך או יותר נכון נאצל בהדרגה כלפי מטה מהעולמות הרוחניים אל העולם הגשמי שלנו. כאשר אותו אור עובר בין רקיעי השמיים, הוא חודר דרך הויטראז׳ים ומאיר את בית התפילה, ככה שהמתפללים זוכים להתעטף בשפע האל, אך גם כל יצירי כפיו אותם הוא מחייה.

מחשבה זו מתבטאת דרך אולם בית הכנסת, אחד לאחד כמו בקתדרלות הגותיות, הודות לצורת הבנייה המזכירה צינור ארוך שממנו יורד השפע העליון

איך מבקרים בפנים?

באפשרותכם לבקר בתוך האלטנוישול ב-2 דרכים עיקריות. היות ובית הכנסת פועל גם כמוזיאון וגם כבית תפילה פעיל בשבתות או בחגים, אז האופציות שלכם הן להגיע או כמתפללים או כמבקרי מוזיאונים. האפשרות הראשונה תקנה לכם גישה חינמית, בעוד השנייה תאלץ אתכם לרכוש כרטיס כניסה.

1) במסגרת התפילה: דלתות בית הכנסת נפתחות בערבי שישי, שבתות וחגים לצורך קיום תפילות במניין. הכניסה מותרת בשעת התפילה גם למבקרים זרים, אולם יש להתייצב מראש בבית הקהילה היהודית ולתאם זאת עם אנשי האבטחה. המתחם מאוד מאובטח, ומי שאינו חבר  בקהילה היהודית הצ׳כית או אינו פעיל בקרב ציבור המתפללים, נדרש לעבור תהליך בידוק בטחוני ולבצע תיאום מול שומרי בית הכנסת. במסגרת התפילה הכניסה היא כמובן  בחינם. נוסח התפילה הוא אשכנזי עם תוספות ליטורגיות מקומיות.

2) בשעות פעילות המוזיאון: האופציה השנייה היא לקנות כרטיס משולב בקופת המוזיאון היהודי בסך 500 קורונות למבוגר ובאמצעתו לבקר בבית הכנסת בימות החול. את הכרטיסים אפשרי לרכוש במספר נקודות, אשר המומלצת ביניהן היא בסמוך לבית הכנסת פנקס. ככה תוכלו להתחיל לסייר מיד ברחבי הרובע היהודי, החל מאתר ההנצחה של שמות היהודים הצ׳כים שנפלו בשואה, משם אל בית הקברות היהודי העתיק, ובהמשך להגיע לאלטנוישול. רכישת הכרטיסים אפשרית הן במזומן ביורו או קורונות והן באשראי.

דברים מסקרנים נוספים בסביבה

לא רק את האלטנוישול אופפת אווירה מסתורית מובהקת, אלא את האזור כולו, וכל מה שבעצם נופל תחת שטחו של הרובע היהודי יוספוב.

בנוסף לבית הכנסת אתם תמצאו בסביבה עוד סדרה של מונומנטים מרחיקי לכת המבטאים את גודל תפארתה של יהדות העיר, ממנה נותרו לדאבוננו שרידים בודדים בלבד.

השעון ההפוך: על גבי גגה של בית הקהילה היהודית מותקן שעון מרהיב הנעזר באותיות עברית במקום מספרים על מנת להציג את השעה. הקונספט של השעון מבוסס על תורת הגימטריא שלכל אות עברית ערך נומרולוגי. אלמנט מרכזי נוסף שמאפיין את השעון הוא תנועתו ההפוכה. המחוג זז מימין לשמאל, בצורה הפוכה ממה שנהוג בשעונים רגילים, וזאת בהתאם לשיטת הכתיבה של שפת הקודש. היצירה באה לבטא את הפטריוטיות של יהודי פראג, שהרי פיסת אמנות זו היא סוג של מקבילה לשעון האסטרונומי. המותג המרשים נחנך במחצית השנייה של המאה ה-18.

בית הקברות היהודי הישן: אתר קבורה יהודי עתיק יומין, בו קבורים מגדולי רבני פראג וצ׳כיה, בהם ר״ לייב בן בצלצאל (המהר״ל), רבי אפרים מלונצ׳יץ, הצמח דוד (ר״ גנז), אך גם דמויות חשובות נוספות שעיצבו פה את המורשת היהודית, כגון מרדכי מייזל, מנהיג הקהילה מן המאה ה-16, ואחרים. בית הקברות היה ככל הנראה בשימוש בין המאה ה-15 ל18, עד שהחליפו בית העלמין היהודי הישן בז׳יז׳קוב, היכן שטמון הנודע ביהודה.

הקלויז: בית תפילה יהודי היסטורי שנוסד במקור במאה ה-16 בתור ישיבה תורנית לעילויים. בעבר הרחוק היה הקלויז בית מדרשו של המהר״ל, ממנו צמחו רבים מגדולי התורה של העם היהודי. למרבית הצער, בגלל ההצתה הגרנדיוזית משנת 1689 נהרס הקומפלקס ולאחר שיפוצו הוא נהפך לימים לבית תפילתם של אנשי החברה קדישא שפעלו בסמוך למקום. היום מדובר בבית כנסת באדריכלות הבארוק הענקי מסוגו בכל הרובע היהודי כולו. המבקרים יזכו לראות בפנים תצוגה העוסקת במעגל השנה היהודי דרך כלים ותשמישי קודש שהנאצים בזזו מכל מיני קהילות יהודיות ברחבי צ׳כיה לאורך השואה. כדאי לכם להקדיש תשומת לב לתצוגת החנוכיות הישנות המפעימה, לחלקן יותר מ-200 שנים 

בית הכנסת מייזל: בית התפילה הפרטי של יהודי החצר ומנהיגה של יהדות פראג, מרדכי מייזל, מי שניצל את כישוריו הדיפלומטים והבנתו הכבירה בעולם הכלכלה בכדי לשפר את מעמדה של יהדות העיר ולהטיב את יחסיה עם המלוכה. מייזל יסד והקים מספר בתי כנסת, בהם את הגבוה, הקלויז וכמובן את זה שקרוי על שמו. בית הכנסת נוסד ב-1592 בסגנון הרנסאנס, אמנם לאור שריפות שפקדו את האזור והזיקו למבנה ובגלל סידורי תחזוקה, שופץ בית הכנסת מאוחר יותר בעיצוב ניאו גותי. בפנים ממתינה לכם תערוכה המספרת את עברה של יהדות פראג וצ׳כיה מן המאה ה-12 ועד לתקופת האמנציפציה

השוק היהודי: בין היציאה מבית הקברות העתיק לבית הכנסת הישן-חדש נמצאת רחבה ארוכה שבה פועל שוק תיירים בנוסח יהודי. השוק מציע למבקריו מזכרות, תכשיטים, גלויות, בובות עץ וצעצועים בהשראת פראג ובהשראת הדת היהודית. תיירים שיחלפו במקום יוכלו לרכוש בובה בצורת הגולם, ספל מצויר בדמות המטרופולין הצ׳כית, מריונטה שמזכירה חסידים או רבנים, אך גם חולצות עם שם העיר ועוד כל מיני דברים נחמדים. אל תשכחו על הדרך לקנח עם קיורטוש כשר בדוכן האייקוני שנמצא ממש על יד.

כתובת והגעה לאזור

אפשר להגיע אל בית הכנסת בהליכה קצרה של 5 דקות מכיכר העיר העתיקה דרך רחוב פריז המפואר. אם תרצו להשתמש בתחבורה הציבורית, דעו כי תחנת המטרו הסמוכה ביותר היא תחנת "סטרומייסטסקה" של הקו הירוק איי. אפשרות נוספת היא לרדת בחשמלית בתחנת "פרבניצקה פקולטה" בקו 17.

כתובת בית הכנסת המלאה היא: Červená, 110 01 Josefov

המלצה: פנו לחברת ההדרכה המקצועית פראג4יו

תנו לצוות מקצועי שיעשו לכם סדר בבלאגן וידריך אתכם בצורה איכותית. חברת ההדרכה הישראלית פראג4יו מתמחה בסיורים מודרכים בעברית ברובע היהודי בפראג עם מורי דרך ישראלים מהשורה הראשונה. הטיול כולל ביקור בבתי הכנסת ההיסטורים, בהם האלטנוישול, הספרדי, וועוד, כמו גם בבית הקבורה היהודי העתיק בו טמון המהר״ל, הכלי יקר ועוד גדולי ישראל חשובים נוספים. משך הסיור כ3 שעות מהנות שבמהלכן תכירו את יהדות פראג לאורכה ולרוחבה באופן היקפי ומעמיק.

אל תחכו והזמינו את ההדרכה הטובה ביותר בעברית בבירת צ׳כיה כבר עכשיו!