בית הכנסת קלאוס או קלאוז בפראג הוא מקום תפילה יהודי לשעבר הפועל בימים אלה כמוזיאון עם מייצגים היסטורים המתמקדים סביב לוח השנה היהודי. את המתחם תמצאו סמוך ליציאה מבית העלמין העתיק בין בניין החברא קדישא והשוק היהודי ברחוב U Starého hřbitova.שטחו של בית הכנסת משתרע על רחבה שעוקפת בגודלה את שאר בתי הכנסת ברובע היהודי כולו, וצביונו הארכיטקטורי הייחודי של המבנה מהווה זכר אחרון מסוגו של תחילת אמנות הבארוק באיזור זה של העיר. הקלויזן שכפי שמוכר לנו היום עשוי מאולם אחד הנפרס לשתי קומות – קומת הכניסה בה התפללו הגברים והקומה השנייה הבנויה כמרפסת בה הייתה עזרת הנשים. צורתו זו של בית הכנסת ועיצובו כפי שהם היום הינם תוצר של שינויים מאוחרים יותר שחלו על המקום ועל כך מרמז גם שמו של בית הכנסת. במקור בשנות השבעים של המאה ה-16 מייזל חנך את הפרויקט כשני אולמות קטנים הדבוקים זה לזה אשר נקראו "קלויזנים" מהמילה קלאוז בגרמנית שהשתרשה מהמושג – קלאוסטרום בלטינית שמשמעותו "מבנה קטן". ייעודם של שני "המבנים הקטנים" היה לשמש כשני בתי מדרש פרטיים ללימודי תורה בהם התקיימו גם תפילות. במוסד זה לימדו ולמדו גדולי ישראל בהם רבי יהודה ליוא בן בצלאל המוכר בכינויו המהר"ל מפראג וגם רבים אחרים. הישיבות החזיקו ברציפות באותה מתכונת כמאה ועשרים שנה עד שנת 1689 בה פרצה שריפה אדירה שפגעה אנושות במבנים שונים בגטו היהודי כולל בקלויזנים שנחרבו כליל. כעבור מספר חודשים קיבל על עצמו שלמה חאליש כהן שהיה אז פעיל באחד מבתי המדרשות לבנות על חורבותיו של הקלאוז בית כנסת חדש. הבנייה החלה באותה שנה של השריפה האיומה והסתיימה ב-1694. בית הכנסת החדש שנפתח קיבל את השם קלאוז לזכר המרכזים הרוחניים שנפלו בשריפה אך מלבד לשם הזהה הרי שאופיו של המבנה היה שונה מקודמו בכך שהוא קיבל את מראהו העכשווי. גם לאחר הפתיחה המשיך בית הכנסת להשתדרג במגוון קישוטים וריהוט רבי פאר שהגיעו בעיקר ממעשי צדקה. בשנת 1696 זכה בית הכנסת לתרומה נדיבה ביותר מאת אדם בשם סמואל אופנהיים ששיכלל את אולם התפילה באופן מובהק עם ארון תורה חדש ומפואר העומד על בימה גבוהה בעלת שלוש מדרגות. בין השנים 1883-4 עבר בית הכנסת סדרת שיפוצים וריענון על ידי האדריכל בדז'יך מינזברגר שנטל חלק גם בעיצוב בית הכנסת הספרדי. בדומה לבתי כנסת אחרים, גם הקלאוז שימש במהלך השואה כמחסן לרכוש יהודי שהוחרם, אם כי המשיכו לפעול במקום גם תערוכות של אותו שלל על ידי המוזיאון היהודי בפראג. כשנה לאחר תום המלחמה הפך בית הכנסת רשמית למוזיאון יהודי המציג למבקרים את אורח החיים היהודי לדורותיו. בין השנים 1984-1996 התערוכה במוזיאון התמקדה סביב כתבי יד וחיבורים יהודיים אבל משנת 1997 והלך חזר המוזיאון לתערוכה המקורית וכל מבקר אשר יפקוד את המקום יוכל ללמוד מקרוב על חגי ישראלים והטקסים היהודיים דרך הפריטים ההיסטורים. השיפוץ האחרון של בית הכנסת היה בין השנים 1995-1996.חובה לציין שעל אף שהמקום איננו מתפקד יותר כבית כנסת פעיל הוא בכל זאת עדיין בעל חשיבות היסטורית רחבה. בעבר היה הקלאוז בית הכנסת המרכזי השני בפראג. לאורך השנים נערכו כאן אירועים דתיים רבים ורבנים חשובים היו נוהגים להתפלל בבית הכנסת. חלק מקהל המתפללים היו אנשי החברה קדישא שעבדו מעבר לרחוב והקלאוז היה עבורם בית התפילה הקבוע.
חזית בית הכנסת 
מייצגים העוסקים באורח החיים היהודי 
אולם בית הכנסת
המלצות
על מנת להיכנס לבית הכנסת יש לרכוש כרטיס כניסה. ההמלצה היא לרכוש כרטיס משולב שכולל חלקים נוספים של המוזיאון היהודי בפראג בהם: בית העלמין היהודי הישן בו קבור המהרל מפראג, בית כנסת מייזל, בית הכנסת הישן-חדש ועוד. עלות הכרטיס היא כ-20 יורו לאדם וניתן לרכוש אותו בקופת המוזיאון היהודי ברחוב מייזלובה בלב הרובע היהודי יוספוב.
