בית העירייה בפראג: היכל באדריכלות אר-נובו, מקום הולדתה של צ'כוסלובקיה ונקודה שאסור למבקרים ישראלים להחמיץ

במרחק של צעדים אחדים מכיכר העיר העתיקה עומד לו אחד מהבניינים היפהפיים ביותר בפראג, הלא הוא בית העירייה. למטיילים רבים המבנה מהווה בעיקר אייקון ארכיטקטורי של האר-נובו הצ'כי, אולם בעבור הצ'כים מדובר גם באתר בעל ערך היסטורי חשוב. כאן התחוללו האירועים הבולטים שהובילו להקמת הרפובליקה הצ'כוסלובקית בשנת 1918. לתייר הישראלי המונומנט טומן בחובו משמעות נוספת: העבר של בית העירייה קשור היטב עם תומאש גאריק מסאריק, הנשיא הצ'כוסלובקי הראשון, דמות מפורסמת שנודעה בהתנגדות שלה לאנטישמיות וחיבתה כלפי העם היהודי. 

ממשכן מלכותי לבית מונוציפלי

הנקודה, היכן שהיום עומד לו בית העירייה, הייתה לאחד האתרים המעניינים ביותר של פראג מתקופת ימי הביניים. ממש פה בשנת 1383 הוקם בידי המלך הצ'כי ואצלב הרביעי משכן מלכותי בתוך העיר שנועד לשמש את השליטים הצ'כים, והמיקום שנקבע לו לא היה אקראי. ההיכל עמד על צידו של ציר חשוב שהוביל ממגדל אבק השריפה אל העיר הקדומה ומשם בהמשך אל גשר קארל ובסוף לארמון פראג. 

המבנה לחלוטין זכה לשמש כמשכן מלכותי, אשר אירח בין היתר את המלכים זיגמונד לוצמבורג, אלברכט השני לבית הבסבורג, לדיסלאב פוהרובק, יז'י מפודייברד וולדיסלאב יגלון. דווקא בצמוד להיכל היה קו ההתחלה של חלק מטקסי ההמלכה של המלכים הצ'כים. בזאת נהפך המשכן לקשר סימלי המאחד בין העיר הישנה ומשכנם של המלכים בגדה המערבית של הולטאבה.  

חשיבות הבית פחתה בהדרגה כאשר המלוכה חדלה מלשכון בו. כך למשל ולדיסלאב יגלון העתיק את מקום מגוריו הראשי בחזרה אל המצודה, פעולה שבעצם ביטלה את המטרה המקורית של ההיכל שהרלוונטיות שלו דעכה מצד השלטון. לאורכן של מאות השנים מאוחר יותר השתמשו בבית זה מוסדות שונים. במאה ה-17 פעל בין קירותיו הסמינר הארכיבישופי, ולאחר שנפגע משריפה הוא שופץ והוסב למטרות אחרות. מסוף המאה ה-18 הוא שימש כמחנה צבאי ואחר כך כבית ספר לצוערים.   

במפנה המאות ה-19 וה-20 המתחם כבר היה מיושן מבחינה טכנית ופונקציונלית, ותהליך המודרניזציה של פראג דאז עורר צורך להקים מבנה ייצוגי, כזה שיתן מענה לאמביציות של החברה הצ'כית. מסיבה זו הוחלט להחריב לגמרי את ההיכל המלכותי בין 1902 ל 1903. לא היה מדובר רק בהריסתו של בניין היסטורי רעוע – ההריסה פתחה את הדרך ליצירתו של סמל תרבותי חדש, המזוהה עם פראג הצ'כית.

מדוע הוקם בית העירייה?

פראג של תחילת המאה ה-20 לא הייתה רק עיר של אדריכלות והיסטוריה, אלא גם של תחרות לאומית בין החברה הצ'כית לגרמנית בתוכה. תושביה הצ'כים נאבקו על הקמת מרכז תרבותי ייצוגי, כזה שישמש לקונצרטים, תערוכות, אירועים חברתיים ומפגשים של דמויות בעלות שם.

הקמתו של בית העירייה נתמכה בידי עיריית פראג ביחד עם אנשים בעלי השפעה שהיו חלק מהקולקטיב המפורסם של "חבורת פראג" (פרז'סקה בסדה). המבנה החדש נועד להוות סמל של הגאווה הלאומית הצ'כית ובמקביל גם כקונטרה או גורם מאזן אל מול המוסדות החברתיים הגרמניים בלב העיר. מטרת הבניין הייתה להראות, כי הקולטורה והאמנות הצ'כית מסוגלות ליצור חלל רפרזנטטיבי עצמאי ומודרני המשתווה ליתר הערים האירופאיות המתקדמות.

הפרויקט אושר בשנת 1904 והבנייה החלה שנה מאוחר יותר ב-1905. מאחורי התכנית האדריכלית עמדו האדריכלים המפורסמים אנטונין בלשנק ואוסבלד פוליבקה. הבנייה נפרסה בין השנים 1905-1911, אבל האישור לאכלוס המבנה ניתן מאוחר יותר ב-22 לנובמבר לשנת 1912, וזה גם למה לרוב מציגים שתהליך הבנייה נמשך מ-1905 ועד ל 1912.

היכל עמוס באמנות צ'כית

בית העירייה הוא בראש ובראשונה יצירה אדריכלית מופלאה של האר-נובו הפראגי. הארכיטקטורה שלו משלבת בין אופי מונומנטלי ייצוגי ובין דקורציה עשירה וטיפוסית לתחילת המאה ה-20. כבר בקדמת המבנה על גבי החזית נמצאים עיטורים רבים המושכים את עייני המבקרים, בהם פסלים, אורנמנטים, פסיפסים ומאפיינים אלגוריים.

על מלאכת קישוט המבנה מבחוץ שקדו מיטב האמנים הצ'כים של אותה העת, ביניהם אלפונס מוכה, יוזף ואצלב מיסלבק, לדיסלאב שלואון, יאן פרייסלר, מקס שוובינסקי ופרנטישק ז'נישק. הודות להם בית העירייה אינו רק מבנה היסטורי, אלא גם סוג של גלרייה לאמנות צ'כית משנותיה הראשונות של המאה ה-20.

אחד החללים הפנימיים המעניינים מכולם הינו טרקלינו של ראש העיר. מי שעמד מאוחורי עיצובו האמנותי המלא היה גם מוכה. האמן לא הסתפק אך ורק בתכנון הציורים בלבד, ולכן הוא זה שגם דאג לפרטים הדקורטיבים, כמו גם לאריגים, גופי התאורה ואלמנטים נוספים. התוצאה הייתה חדר אר-נובו הרמוני להפליא. 

הלב של הבניין כולו הוא האולם המונומנטלי ע"ש סמטנה. אולם הקונצרטים האסטרונומי בגודלו יכול להכיל למעלה מ-1200 צופים, ועד היום הוא נמנה ברשימת אולמות הקונצרט המפוארים ביותר בפראג, בו מתקיימים קונצרטים של התזמורת הסימפונית המקומית, בנוסף לאירועי תרבות מפורסמים ואפילו מופעים קבועים של פסטיבל המוזיקה הבינלאומי "אביב פראג". בכך אולמו של סמטנה מושלם גם לאוהבי אדריכלות ובו זמנית אף לחובבי מוזיקה קלאסית משובחת.

מקום הולדתה של צ'כוסלובקיה

הנוי האדריכלי של בית העירייה מדהים עד מאוד, ברם חשיבותו ההיסטורית מתעלה עליו. שנת 1918 הביאה עימה את קץ האימפריה האוסטרו-הונגרית ואיתה את הקמתה של צ'כוסלובקיה העצמאית. מכל הבניינים השונים בעיר היה זה דווקא בית העירייה, שנעשה לאחד מהמרכזים העיקריים של חיי הפוליטיקה הצ'כית בשנה דרמטית זו.

ב-6 לינואר בשנת 1918 התקבלה בבית העירייה "הצהרת שלושת המלכים", הכרזה שדרשה להקים מדינה צ'כוסלובקית עצמאית. כמה חודשים לאחר מכן בחודש אפריל הוקראה באולם סמטנה בבית העירייה השבועה הלאומית וביוני כבר נוצרה פה ועדה לאומית – הבסיס לפרלמנט והממשלה העתידית.

רגע המפתח הגיע ב 28 לאוקטובר ב-1918. בבית העירייה התקבל החוק על הקמת מדינה צ'כוסלובקית עצמאית והמבנה הפך למרכזה של הרפובליקה החדשה. על המרפסת לפני הטרקלין של ראש העיר הוכרזה לציבור הקמתה של המדינה. החל מה-28 לאוקטובר ועד ל-13 לנובמבר ישבה ופעלה במבנה הועדה הלאומית ששירתה בתור הממשלה החדשה.

לעיתים קרובות ישנה נטייה לחבר בין אירועי יום העצמאות ותומאש גאריק מסאריק – נשיאה הראשון של צ'כוסלובקיה. צריך אמנם להבהיר כי מסאריק שהה בעותה העת באמריקה, ולא הוא זה שהכריז על הקמת המדינה, אלא אנשי הועדה הלאומית, הידועים גם תחת השם "האנשים של ה-28 לאוקטובר". למרות זאת, בית העירייה לא ניתן להפרדה עם הרפובליקה, שמי שעמד בראשה בתור נשיאה הראשוני היה מסאריק ולא אחר.

מסאריק, היהודים והזיקה לישראל

אין צל של ספק כי סיפור הולדתה של צ'כוסלובקיה עשוי להיות מסקרן מאוד לקהל הישראלי, ובפרט דרך דמותו של מסאריק. כבר שנים רבות טרם הוא זכה להיות הנשיא הראשון, עוד בשנת 1899, הרבה לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הוא הפגין את עמדתו הנחרצת נגד אנטישמיות, מתי שנחלץ להציל יהודי בשם לאופולד הילסנר שהואשם ללא כל הוכחה ותחת מניעים אנטישמיים ברצח של ילדה. מסאריק גם התנגד לדעות קדומות כלפי מיעוטים בחברה הצ'כית.

לאחר הקמת צ'כוסלובקיה המשיך מסאריק לשמור על קו חיובי מובהק כלפי הקהילות היהודית בצ'כיה ומחוצה לה. יתרה מזו – הוא גם הפגין סימפטיה רבה כלפי הציונות ובשנת 1927 ערך ביקור על אדמת ארץ ישראל שכלל סיור בירושלים. הנסיעה שלו הייתה בעלת משמעות סימבולית עצומה, בזה שהייתה לאחד מהביקורים הראשונים מכל של מדינאי אירופאי על אדמה יהודית עוד לפני הקמתה של מדינת ישראל.

עד היום נושא כפר מסאריק שבצפון הארץ את שמו של האיש שהפגין אהדה וכנות ללא בושה כלפי היהודים בצ'כוסלובקיה. הקיבוץ נוסד בשנות ה-30 של המאה ה-20 על ידי עולים יוצאי צ'כוסלובקיה ולטביה, ובשנת 1940 הוא קיבל את השם תחתיו הוא מוכר עד ימינו – קיבוץ כפר מסאריק. כשמסתכלים על כך מזווית זו, ביקור בבית העירייה של פראג מסוגל להווות לישראלים כמזכרת של חיבור היסטורי בין פראג והמדינה הצ'כוסלובקית ובין ההיסטוריה היהודית ומדינת ישראל. אגב, יאן מסאריק, בנו של הנשיא, המשיך בדרכיו של אביו וסייע בדרכים שונות לעם היהודי ומדינת ישראל, הוא הביעה באו"ם עמדה חיובית מצידה של צ'כוסלובקיה על הקמת מדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל על פי תכנית החלוקה, סיפק לאירגון ההגנה נשק וימים אחדים בלבד לאחר הכרזת העצמאות הישראלית הוא דאג ליצירת קשרים דיפלומטים בין שתי המדינות.

ומה מחכה לכם פה היום?

נתחיל בזה שבית העירייה הוא הרבה מעבר למוזיאון. ממש בין כותליו מתקיים לו מרכז תרבות תוסס ושוקק חיים. המבקרים שיפקדו את הבית יוכלו לחקור את המבנה על ידי סיור מודרך בין החדרים השונים ולהכיר מקרוב מוזיקה קלאסית פנטסטית באמצעות קונצרט מהפנט באולם סמטנה המרהיב, או אולי ללמוד על הקולטורה הצ'כית בעזרת המוצגים של התערוכות הבלעדיות.

חוויה בלתי נפרדת מבית העירייה היא ביקור חובה בבית הקפה המהולל שכל כולו אר-נובו. בית הקפה מושלם למנוחה בזמן הליכה לאורכה של פראג ההיסטורית. הבית מציע גם מסעדה, בר אמריקאי ומבחר הזדמנויות נוסף של בילוי גסטרונומי. גם מי שלא ישתתף בסיור המודרך במבנה מוזמן להינות ולהפיק ממנו את המירב על ידי אווירה קסומה בזמן שהוא שותה קפה, אוכל ארוחת ערב יוקרתית או מתפנק על קינוח.

בית העירייה ממוקם בכיכר הרפובליקה בצמוד למונומנט הגותי האייקוני – מגדל אבק השריפה. דקות ספורות של הליכה מכאן מתחיל לו רחוב צלטנה שיחבר אתכם ישירות עם כיכר העיר העתיקה. לא רחוק ממול למבנה עומד לו גם קניון פלדיום הפופולרי ומצדדיו תחנות המטרו והטראם של התחבורה הציבורית.

ההגעה הכי פשוטה אל המבנה היא ברגל, במידה והמלון שלכם יושב במרכז. אפשרות נוספת היא על ידי נסיעה במטרו בקו הצהוב בי וירידה בתחנת "נמייסטי רפובליקי", ממנה זו הליכה רגלית של 30 שניות אל בית העירייה. כיכר ואצלב וחנות פרימרק נמצאים גם הם בקרבת הבית כ-10 דקות הליכה בלבד. אם רוצים לשלב מסלול רב-צבעים בעיר ההיסטורית, בקרו תחילה בבית המונוציפילי וממנו המשיכו בעקבות מסלול ההכתרה הקדום, שביל שיוביל אתכם תחת מגדל אבק השריפה, ממנו אל השעון האסטרונומי, אחריו אל גשר קארל ואז דרך העיר הקטנה אל מצודת פראג.

Náměstí Republiky 5, 111 21 Staré Město

להזמנת קונצרטים כנס לאתר הרשמי.

למה כדאי לישראלים לבקר את בית העירייה?

פראג מציעה עשרות כנסיות יפהפיות, היכלים ומונומנטים היסטורים. הייחודיות של בית העירייה מתגלמת אבל בזה שהוא משלב כמה סיפורים שונים במקום אחד. הבית קם על חורבותיו של ההיכל המלכותי מימי הביניים, הוא מציג הצצה אל תוך אמנות האר-נובו הצ'כית, בתוכו יצירות פאר מאת האמן אלפונס מוכה ואמנים מובהקים אחרים, ובמקביל זהו האתר שבו בשנת 1918 נולדה צ'כוסלובקיה.

בשביל המטייל הישראלי ישנה כאן פנינה חשובה נוספת. סיפורה של הרפובליקה הצ'כוסלובקית הראשונה דבוק חזק עם דמותו של מסאריק, הנשיא שפעל נגד אנטישמיות, הפגין סימפטיה כלפי הציונות, ועד היום ישנו כפר בצפון הארץ שנושא את שמו.

ביקור בבית העירייה רחוק מלהיות עוד עצירה סתמית באחד מאתרי הפאר של פראג. זוהי קודם כל הזדמנות להתבונן על התפתחות בלעדית של ההיסטוריה, מסלול שהחל מתקופת המלוכה מימי הביניים , דרך הולדתה של הדמוקרטיה הצ'כית, ועד לנקודה היסטורית פחות מוכרת אך מרתקת מאוד בציר הזמן, המחברת בין פראג וישראל.

זוהי גם הזדמנות פז בתור רעיונות לבילוי ביום גשום בפראג.

רוצים לשמוע יותר? הזמינו טיולים פרטיים בעברית בפראג עם חברתנו פראג4יו ונשמח להכיר לכם את העיר ואת הבית המונוציפלי – הכי טוב ומהנה שרק אפשר.