יוספוב, הלא הוא הרובע היהודי של פראג, הוא אחד האיזורים התוססים ביותר בעיר כולה, ולזה כמובן מגוון רחב של הסברים.
לא לשווא תיירים מכל הגלובוס נוהרים לפראג וספציפית לשכונה שבעבר שימשה בתור הגטו של היהודים. היום, המתחם נמנה בין הנקודות האקסקלוסיביות ביותר בצ'כיה כולה, כשזה מגיע למוקדי משיכה. לא בכל השכונות בבירה הצ'כית מוצאים כל כך המון דברים לעשות לאורך כל שעות היממה כמו כאן.
באתר המדובר צפוי לכם מבחר עצום של פעילויות והנאות מכל הסוגים האפשריים. ביוספוב אתם עומדים למצוא את מיטב המסעדות המומלצות בפראג, כמו גם חנויות יוקרה ושדרות שופינג מהפנטות, בניינים מעוטרים ביצירות אמנות וזיו ארכיטקטורי יוצא מגדר הרגיל, מועדוני ריקודים מדליקים ובתי מרזח שווים.
לצד כל אלה, בל לנו לשכוח את המורשת המרתקת של בני עמנו שמציפה את המקום כבר מסוף המאה ה-10 לספירה.
הקסם של הפינה הזו בעיר טמון בעובדה שאפשר לעשות פה כל העולה על הדעת. ברובעם העתיק של היהודים ניתן לחוות התעלות רוחנית קסומה דרך בתי הכנסת הישנים ובית הקברות הקדום, אך בו זמנית לטייל ברחובות פאר משגעים, להתחדש בפריטי מעצבים או לאכול את הסטייק המובחר ביותר שיש בבירתם של הצ'כים.
רבים מכם, בדומה למיליוני מטיילים זרים אחרים, צפויים להעביר זמן לא מבוטל מחופשתכם ברחבי יוספוב, ומסיבה זו, מוטב לכם להתכונן מראש ולדעת עוד בטרם עת לגבי אטרקציות מומלצות ברובע היהודי בפראג, כדי שתהיו יעילים בזמן ובשביל שתלכו רק למקומות שההנאה בהם מובטחת .
הכתבה בחסות מסעדת הגולם – המסעדה הישראלית הכשרה הטובה ביותר בפראג בלב ליבו של הרובע היהודי
לחוש יהדות בפראג
המבנים הייחודים של יוספוב עלולים לתעתע תחילה, היות ולמראית עין זה לא כל כך ניכר שיש כל זכר יהודי בין כל אותם מתחמים בלעדיים ביופים, אבל האמת היא שזו אשלייה בלבד.
ראשיתה יהדות פראג וצ'כיה חוצה כבר אלף שנה, ויש שיגידו שמעבר לזה. החותם הפיזי שהשאירה התרבות היהודית המקומית אמנם יחסית מצומצם, אולם האוצר האינטלקטואלי שהוא הותיר אחריו גדול בצורה שמתעלת על כל מחשבה.
לאורכו ולרוחבו של הרובע היהודי בפראג התהלכו פעם אנשי אשכולות יהודים וגדולי ישראלי עצומים. המהר"ל מפראג אשר מיוחסת לו אגדת הגולם הוא רק דמות אחת מכל אותם שמות שזכו לעשות הד בעולם היהודי ומחוץ לו. אישיים מקומיים חשובים אחרים שאין לערער בכבודם ותרומתם להיסטוריה היהודית ולהלכה הרבנית היו בברור גם בין השאר האסטרונום דוד גנז, בעל החיבור צמח דוד, לצד אפרים לונצ'יץ, הידוע תחת הכינוי "כלי יקר" או רבי יחזקאל לנדאו "הנודע ביהודה", ועוד רבים נוספים.
בתקופות מאוחרות יותר אנו מוצאים גם אינטלקטואלים יהודים שאיננם בהכרח דתיים, ברם חשיבותם קטנה לא פחות. פראג היוותה בית לפראנץ קפקא, שמספריו קם המושג "מצב קפקאי" המפורסם. מלבדו חיו בבירת צ'כיה עוד סופרים ואנשי אשכולות, כגון אוטה פאבל או האחים צ'פק.
בכללי, העיר רוויה באלמנטים יהודים במובן הרוחני והחומרני כאחד, וזה גם המגנט שמזרים הנה מיליונים של מבקרים סקרנים, החפצים ללמוד ולהכיר מקרוב במיוחד את פראג היהודית. האנדרטה לזכר הגן היהודי בפאתי ה"נובה מייסטו" ברחוב ולדיסלבובה, היכן שאולי קבור אפילו מפרש התנ"ך רש"י, לצידם של המונומנט עם הכיתוב העברי בגשר קארל האגדי ופיסלו של רבי ליווא מאת לדיסלאב שלאון, הם רק קצה קצהו של העדות לכך. עם זאת, צריך להפנים שהיום ספציפית ביוספוב עצמו נותר מפראג היהודית על פני הקרקע רק מספר מוגבל של שרידים, שגם זה נס.
לאחר יציאתו לאור של כתב הסובלנות וההתקדמות בתהליכי האמנציפציה, קיבלו יהודי פראג בחזרה מעמד שווה לזה של התושבים הגויים, ובנוסף לרשות לקבל השכלה ולעסוק במלאכות שונות שנאסרו עליה, סוף כל סוף הותר להם חופש תנועה שדירבן יהודים רבים לעזוב את שכונתם הצפופה ולהתפזר בחזרה באתרים אחרים, כפי שהיה לפני בניית הגטו והתקנות של ועידת לטראנו. במקביל לתהליך זה, את הגטו המתרוקן מיהודים החליפו פשע ואוכלוסיה בעייתית שאילצה את הרשויות לעשות לכל השטח שיקום מלא שכלל לצערנו גם הריסת בנייני יהודים ששימשו לתפילה, לסחר ולאירועים, והם שהוחלפו באותה בנייה דנדשה ונוצצת שאתם רואים בשטחו של הרובע כיום.
אם תהיתם, ממי שהגה את כתב הסובלנות היה הקיסר יוסף השני, בנה של מריה תרזה שליטת אוסטרו-הונגריה. אימו לא הייתה כה סבלנית כלפי היהודים, והיא אף הספיקה להוציא צו גירוש נגדם, אבל לעומתה, בנה היה בהרבה יותר רגיש ואמפתי, ועל כן, שמו של הרובע היהודי נגזר מהשם של השליט בתור מחווה ואות הוקרה.
בכל אופן, מה שלבסוף נותר מהבראת הגטו הרעוע היו חמשת בתי הכנסת הישנים יחד עם בית הקהילה היהודית ובית הקברות הישן המכונים תחת קורת גג אחת "המוזיאון היהודי בפראג". עשרות בשנים מאוחר יותר הגיעו לפה הנאצים ולתדהמה הם לא החריבו את מה שנותר מההיסטוריה היהודית, כי ככל הנראה, רוע ליבם השתוקק להשאיר מאחורי פשעי המלחמה שלהם מוזיאון יהודי כלשהו אותו הם יוכלו לפקוד מפעם לפעם במטרה לגחך על הגזע שהם עתידים להכחיד. ימח שמם, לא הצליחו להכחיד את כולו, אך 6 מיליון נפשות יהודיות תמימות ממנו, מתוכן 80 אלף ממוצא צ'כי.
אם ברצונכם לגלות מקרוב על השתלשלות העניינים וחייהם של היהודים הצ'כים לדורותיהם – כדאי שתשקלו בחיוב הזמנת סיור מודרך בעברית ברובע היהודי בפראג.
כך או כך, אלה הם רשימת האתרים היהודים ההיסטוריים שכמעט חובה לטייל בהם מתי שנופשים בצ'כיה, למי שחפץ לחזות בעייניו שלו את ההווי היהודי המרכז-אירופאי.
המרכיב שהופך את חלקיו השונים של המוזיאון לסוג של אטרקציות מומלצות ברובע היהודי בפראג חבוי בייחודיות שלו. לא בכל בית כנסת ישן או בחלקת קבורה יהודית עתיקה אתם תחוו כל כך הרבה אמוציות והתפעלות במישור המיסטי והאדריכלי, כמו שצפוי לכם בפראג.
הידעתם? המגן דוד כסמל של זהות יהודית, זכה לראשונה לשימוש נרחב בפראג עצמה החל מהמאה ה-16, ויש גרסה שטוענת שעוד הרבה לפני. לפיה, כבר במאה ה-14 העניק קארל הרביעי ליהודי העיר דגל עם חותם שלמה ועליו מגן דוד, ויתכן שבצעדת ההכתרה של המלך ולדיסלאב יאגלון ב-1490 הוא התנופף בטקס כאות כבוד מצידם של היהודים כלפי השליט החדש.
בית הכנסת הישן-חדש
גולת הכותרת של המוזיאון היהודי הוא ללא ספק בית הכנסת הישן-חדש בפראג שהתפרסם בשמו היידישאי "אטלנוישול".
אם קיימת אופציה לראות במציאות הוכחה לנס גשמי, הרי שהאלטנוישול הוא הוכחה חיה. בית תפילה זה הוא מבין הקדומים באירופה, אם לא הקדום ביותר מכולם. מבנהו המרכזי נחנך כבר בשנת 1207, והוא עודנו פעיל עד ימים אלו בשבתות ובחגים או באירועים קהילתיים מיוחדים.
לאריכות ימיו המופלאה קיימת קשה רחבה של הסברים, אשר הבולט שביניהם מעיד על לבנה קדושה משרידיו של בית שני שהובאה מאדמת ארץ ישראל ישירות לפראג בעזרת מלאכים. האבן הוטמנה ביסודות בית הכנסת והיא משרתת אותו כמגן. לעיתים אנו מוצאים גם אגדות עם תיאורים של יצורים קדושים דמויי יונים המקיפים את הבניין בשעות קשות של פוגרומים ושריפות. אגדה אחרת, שהיא גם מבין הפופולריות מבין אלה שיצאו מתוך כותליו של יוספוב, היא מעשיית הגולם שהובא לחיים בשיטה מאגית על מנת להגן על יהודי העיר. מסופר כי גופתו של הגולם נשתמרה בעליית הגג של בית הכנסת, אליה מוביל הסולם האייקוני שהותקן על קירו הקדמי. ישנה אפילו עדות המדברת על כך שאל חדרו של הגולם עלה באחד הימים ר' יחזקאל לנדאו, כשהוא עטוף טלית ותלמידיו קוראים תהילים תחתיו, ולאחר שהציץ פנימה, שב מהרה למטה והפציר שלא יעלו לשם יותר.
אלה מכם שיבקרו בתוך בית הכנסת, יוכלו להסתובב ברחבי חלל התפילה הראשי ולהבחין בשמות קדושים על גבי קירותיו הגבוהים. כתובות אלה הם ראשי תיבות של פסוקים שנלקחו מהתנ"ך ומהספרות הרבנית. מסביב לאולם אתם תראו חלונות פנימיים שדרכם חודרת התפילה וקול החזן אל עזרת הנשים שנבנתה מסביב בצורה שמזכירה את האות אל באנגלית.
לעתיד לבוא, יש שגורסים שכאשר יגיע הגואל ויבנה את בית המקדש השלישי בירושלים, ידרשו יהודי פראג למלא את הבטחתם ולהחזיר את אותו צור קדוש ומקורי בעבור מלאכת הבנייה. זה גם מה שמסביר את השם "אלטנוי" המזכיר את צמד המילים "על – תנאי". מאידך, קיימות טענות אחרות שנושאות עימן הסברים נוספים לכך. אחת סוברת למשל שכאשר הוחרב "הנוישול", שהיה בית כנסת אחר במתחם הרובע, חודשה ההתקהלות באלטשולה שזכה להפוך לישן-חדש. אין להתבלבל אבל עם ה"אלטשול" שהיה לבית הכנסת הראשון והוותיק ביותר באיזור כולו, אלא שלאור מצבו הבלתי ניתן לשיפוץ ולתחזוקה, הוא נהרס ועל חורבותיו נוסד בית הכנסת הספרדי.
אגב, את השם אלטנוילנד (ארץ ישנה-חדשה) שאב בנימין זאב הרצל בעבור סיפרו מפראג, משמו של האלטנוישול.
Červená, 110 01 Josefov
בית הכנסת פנקס
פנקס הוא בית התפילה השני העתיק ביותר בעיר לאחר האלטנוישול. בית כנסת זה נוסד במאה ה-16 על ידי משפחת הרבנים הורוביץ, בראשותו של ר' אהרון משולם. בית הכנסת קרוי על שמו של פנחס, נכדו של ר' אהרון. בתקופה מאוחרת יותר פעל פה גם השל"ה הקדוש, ישעיהו הורוביץ, בעל שני לוחות הברית, מי שבסוף היגר לארץ ישראל.
חדרי בית הכנסת עוצבו בסגנון המשלב אדריכלות גותית מאוחרת ורנסאנס, אלמנטים שאפשר להבחין בהם דרך קשתות התקרה החדות לצד שערי הכניסה העגולים בין האולמות, יחד עם הויטראז'ים המהממים.
באמצע שנות ה-50 של המאה ה-20 החלו שני אמנם בשם יז'י גון וואצלב בושטיק לכתוב על קירות בית הכנסת את כל שמותיהם של יהודי צ'כיה שנספו בשואה. עקב פלישת הקומוניסטים בקיץ 1968 הופסקה הפעילות במקום והיא חודשה רק בשנות ה-90 לאחר נפילת המשטר הדיקטטורי.
היום פנקס איננו בית כנסת פעיל אלא מוזיאון בלבד המשרת כאתר הנצחה לנופלים בשואה שמוצאם בצ'כיה. שמות הנספים ממוינים לפי עיר מוצאם בסדר אותיות האיי בי סי. על כותל בית הכנסת אפשר גם לצפות באותיות תנצבה. ביום השואה ובימי זיכרון, במקביל לאירועים בארץ, גם פה עורכים טקסים לזכר מעשי התופת והחללים שנפלו קורבן. בימי חול נשמע בבית הכנסת קול של תפילת אל מלא רחמים, וחלק מהשמות הכתובים על הקירות נקראים בקול רם.
בעליית הגג של בית הכנסת ישנה גלריה עם ציורים שאיירו ילדים מתקופת השהות במחנה הריכוז טרזינשטט. כל ציור וציור מלווה בשמו של הילד שציירו, יום הולדתו ומותו, במידה וידוע. חלק מהילדים שרדו ועל יד ציורם מצוינת המילה "שרד" באנגלית. במקרים נדירים הוספה גם תמונתם של הקטנים. בגלריה אפשר ללמוד גם על מורתם של הילדים, פרידל, אשר ליוותה אותם לאורך השהות במקום הארור והעבירה עבורם סדנאות ושיעורים.
דרך חצר בית הכנסת נמצאת הגישה העיקרית המשרתת ככניסה לבית העלמין היהודי הישן.
Široká 23, 110 00 Josefov
בית הכנסת קלאוס
בית הכנסת קלאוס בפראג הוא בית תפילה יהודי מרשים ביופיו אשר נוסד בשנות ה-70 של המאה ה-16 על ידי יהודי החצר ומנהיג הקהילה היהודית מרדכי מייזל. במקור, המבנה נועד לשמש כשני בתי מדרש קטנים לתלמידים מצטיינים, עילויים, שלהם היה מרצה גם המהר"ל מפראג בכבודו ובעצמו. לרוע המזל, ב-1689 פרצה שריפה איומה שפגעה קשות בכל הגטו היהודי, וגם בית הכנסת ניזוק. לאחר שיופוציו, בניינו הפך למקום תפילה ששירת מאוחר יותר את אנשי החברא קדישא. היום נחשב בית תפילה זה לגדול ביותר מבין בתי הכנסת בפראג. ייעודו בימים אלו הוא מוזיאון המלמד על מעגל השנה היהודי באמצעות אלפי מוצגים מסוג תשמישי קדושא וכלי שבת, חג וטקסים יהודים שנבזזו לאורך מלחמת העולם השנייה על ידי הנאצים מכל מיני קהילות ברחבי צ'כיה וקובצו בפראג. התערוכה בקומת הקרקע תיקח אתכם דרך חגי ישראל השונים, בעוד במפלס העליון מתקיימת תצוגה בנושא ברית מילה, בר מצווה וחתונה לצד שיחזורים של שולחן שבת וסלון יהודי קלאסי מתקופת הגטו.
שמו של בית הכנסת מגיע מהמילה קלויז ביידיש, שמקורה במושג קלאוסטרום הלטיני, שבא לבטא חדרון או חדר קטנטנן, כי כאמור, במקור היה הקלויז תלמוד תורה בעל שני חדרוני לימוד.
הקלאוס הוא דוגמה לאחת ההופעות המוקדמות של סגנון הבארוק ברחבי יוספוב.
U Starého Hřbitova 39, 110 00 Josefov
בית הטהרה
החברא קדישא כאירגון נוסד בפראג כבר במאה ה-16 על ידי הרב אליעזר אשכנזי והמהר"ל. פעילותו של השירות החשוב שסבב סביב ענייני קבורה, אם כי לא רק, פעל כבר מעותה העת בצמוד לבית הקבורה היהודי העתיק. מבנהו המקורי לא שרד, אך במקומו נבנה בניין חדש וצעיר יותר בסגנון נאו רומאני בסוף העשור הראשון של המאה-20. בקומת הכניסה היו דואגים פעם לתהליכי הטהרה של גופת הנפטר, בעוד הקומה העליונה שימשה כמקום מפגש והתכנסות של חברי האירגון. היום כבר אין כל שימוש דתי באתר והוא פתוח כמוזיאון בלבד שבו חפצים הקשורים לפרוצדורה של ניקוי המת והכנתו לקבר, כגון תכריכים, מסרקים וגוזמי ציפורניים, כמו גם נטלות וקערות לאיסוף תכשיטים. קירות המבנה מעוטרים בציורים מתקופות שונות המתעדים את פעילות האירגון. כמו כן, הקירות מופרדים על ידי חלונות ויטראז' מיוחדים לצד פסוקים שונים מהתנ"ך. באותה קומה אפשר גם להתרשם משרידי מצבה עתיקים מן המאה ה-14. בקורת הגג של המבנה מחכה לכם תערוכה עם פירוט לעומק על מבנה האירגון, דיגלו, אורך חייהם של אנשי הקבוצה שהרכיבו אותו, כולל הסבר על פעילויות אחרות שהם לקחו בהם חלק, כגון איסוף כספים לנזקקים, קיום הספדים, עריכת הילולות ועוד. את ריצפת המתחם מעשירות מוזאיקות בצורת מגן דוד.
U Starého hřbitova 3a , 110 00 Praha 1
בית הכנסת מייזל
בית הכנסת מייזל בפראג הוא בית תפילה יהודי מפליא ביופיו אשר נבנה בין השנים 1590-1592 על ידי ראש הקהילה היהודית דאז והפרנס המוכשר מורדכי מייזל. המבנה נוסד תחילה בעיצוב רוח הרנסאנס, והיה גם לבניין הגבוה ביותר בגטו כולו, אלא שלאחר השריפה האיומה של 1689 הוא שופץ מחדש וגובהו התקצר בשליש. במרוצת הזמן עבר המבנה תהליכי שיקום ותיחזוק שונים על מנת לשמרו, ואת מראהו הנאו-גוטי המוכר לנו היום הוא קיבל רק משנות ה-90 של המאה ה-19. בימים אלה אתם תמצאו בפנים תצוגות מרהיבות על יהדות פראג בין המאות ה-10 וה-18. בין כל המוצגים המעניינים, אי אפשר שלא להצביע על הכובע היהודי המשוחזר שנאלצו גברים יהודים לחבוש כחלק מהסימון של האוכלוסיה היהודית. מלבדו מחכה לכם בפנים חתימתו הרשמית של המהר"ל, כמו גם דיגלו וחלוקו של משיח השקר שלמה מלכו. לצד כל אלה, בחלל בית הכנסת ישנה גם פינה המוקדשת לסיפור חיו של הנער היהודי שמעון עבלס שערק למנזרם של הישועים, וגם תערוכה העוסקת בכתובת העברית התמוהה על גבי פסלו של ישו הצלוב בגשר קארל. את אוצר המוזיאון משלימות חנוכיות מרהיבות ביופין היושבות לאורך הקומה השנייה של בית הכנסת. במרכזו של החלל האמצעי ממתינה לכם מצגת מושקעת עם הדמייה המשחזרת את חזותו של הגטוו היהודי טרם העירייה התחילה את שיקומו שכלל החרבה והרס רב.
אם תהיתם מהי אותה מצבה קדומה בכניסה למבנה, דעו שמדובר במצבתו המקורית של אביגדור קרא, אשר קיברו בבית העלמין הינו מבין הקברים היהודים הקדומים ביותר באיזור.
Maiselova 10, 110 00 Praha 1
בית הכנסת הספרדי
בית הכנסת הספרדי בפראג הוא מבנה תפילה יהודי היסטורי המהווה חלק מהמוזיאון היהודי המקומי. כאשר תבקרו בבית כנסת זה, מיד תבחינו בכך שהוא שונה נחרצות משאר בתי הכנסת האחרים בשכונה, הן מבחוץ והן מבפנים. חזית הבניין של בית הכנסת היא מהיפות ביותר שאי פעם תראו, וכך גם העיצוב הפנימי. שניהם נבנו בהשראת האדריכלות הספרדית המורית, המשלבת צבעים בהירים מיוחדים, לרבות אלמנטים וצורות בנייה, כגון צריחים, קשתות ופעמונים המשותפים גם למסגדים או כנסיות נוצריות. מכאן גם בא שמו של המבנה, על שם העיצוב האדריכלי הספרדי, שכן לא התכנסה בתוך בית הכנסת קהילה ספרדית כלשהי. כמו כן, לעומת שאר בנייני התפילה היהודים, היכן שהתקיימה לרוב תפילה אורתודוקסית, אצל הספרדי התכנסו יהודים רפורמים. תפילתם של יהודים אלו כללה ישיבה משותפת של גברים ונשים, שימוש בכלי נגינה נוצריים, בהם עוגב, ועוד שינויים ליטורגיים אחרים שחורגים מן המסורת הרבנית. התצוגה בבית הכנסת מתמחה באינפורמציה נרחבת על יהודי צ'כיה מהמאה ה-18 ועד לסוף המאה ה-20. התערוכה המפוארת בבית הכנסת הספרדי תלמד אתכם על תהליכי האמנציפציה ועיצובה המחודש של הקהילה היהודית, תוך כדי שילוב מידע על מצב הקהילה בתקופות החשוכות של מלחמת עולם השנייה ועידן הקומוניזם. חלק מהתחנות מספרות את חייהם של יהודים שלקחו חלק בצבא צ'כוסלובקיה, ואף זכו לשמש בו כטייסים ונווטים, בעוד פינות אחרות מתמקדות בניצולי שואה וסיפור עלייתם לארץ ישראל.
בית הכנסת הספרדי הוא בית הכנסת הצעיר ביותר ברובע היהודי כולו. בנייתו נפרסה לאורך השליש האחרון של המאה ה-19. לפניו עמד באיזור האלטשול – בית התפילה היהודי הוותיק ביותר בפראג שלאור הליקווים הרבים שבו ומצבו הרופס של המבנה הוחלט להורידו.
את בית הכנסת הספרדי אתם תתקשו להחמיץ, היות ומצד שמאל לכניסה שלו ממוקם אחד הפסלים האייקונים של קפקא. המונומנט המדובר נוצר על ידי יארוסלב רונה שלקח השראה מהספר "תיאור המאבק" של קפקא עצמו, בו מסופר על שתי דמויות הנפגשות בגבעת פטרין, ובהמשך תוך כדי שיחה משותפת ביניהן, אחת מהדמויות קופצת על כתפייה של הדמות הדומיננטית השנייה. מפה ההסבר לפסל הביזארי של קפקא היושב על אדם נטול ראש.
בפראג אנו מוצאים בית כנסת נוסף בסגנון מורי אקזוטי כמו זה של הספרדי, והוא בית הכנסת היובל ברחוב ירושלים על יד כיכר ואצלב בשכונת העיר החדשה.
Vězeňská 1, 110 00 Staré Město
הידעת? בעיר פילזיין, איפה שמייצרים את הבירה הצ'כיה הטובה מכולן – פילזנייר, שם שוכן גם בית הכנסת החמישי בגודלו בעולם, המכונה "בית הכנסת הגדול", שגם הוא נחנך באדריכלות ספרדית מורית מהפנטת.
בית הקברות היהודי העתיק
בית הקברות היהודי בפראג הוא מקום שהביקור בו יציף בכם המון רגשות ותחושות שונות. האווירה של האתר מוצפת בענן מיסטי כבד שניכר בכל חלקיו של בית העלמין, החל מקצהו הדרומי ועד הצפוני ביותר. מתי החלה הקבורה היהודית בשיטחה הזה של העיר איננה ידועה לנו במדויק, אבל יתכן שהתשובה לכך היא ככל הנראה בין המאה ה-14 וה-15.
אחד הקברים העתיקים מכולם במתחם שייכים לאביגדור קרא, החזן הראשי של פראג, דמות בכירה וחשובה שהגיעה במקור מרגנסבורג שבגרמניה. דמותו של קרא חשובה מסיבה נוספת, היות והוא היה עד לפוגרום הרצחני מחג הפסח של 1389 שבו נטבחו למוות 3 אלף יהודים, כמעט 3/4 מאנשי הקהילה. קרא שהיה נוכח לאירוע וחזה בו במו עינייו, שרד את הטבח ויצר בעקבותו קינה בשם "את כל התלאה" המתארת את מה שהתחולל באותו יום חשוך. קינה זו היא חלק מנוסח התפילה של יהודי העיר ונוהגים לקרוא בה מדי ערב כיפור בכל שנה.
כך או אחרת, הקבורה היהודית המשיכה באיזור פחות או יותר עד השליש האחרון של המאה ה-18. לאחר השבת הזכויות ליהודי פראג, ועקב טעמים היגיינים, נאסר על המשך קבורה במקום, שכן היהודים היו הבודדים שקברו את גופותיהם בקרבת מקום מגורם. לאחר מכן הועתקה הקבורה לבית הקבורה היהודי החדש ברובע ז'יז'קוב, היכן שטמון גם הנודע ביהודה.
במרכז בית הקברות עמד בעבר בית חולים שהקים מייזל במאה ה-16, אך הוא איננו בר קיימא יותר. במקומו אתם תמצאו היום גבעה סינטטית עם ערמות של קברים המכונת "נפלה". התל מרכז בתוכו גופות של יהודים שנקברו תחילה בחלקים הקיצוניים יותר של בית העלמין, אלא שלאחר שיקום האיזור כולו, חלקים אלו נהרסו למטרת בנייה של מתחמים חדשים, ועצמות הנקברים הועברו לאותו גבע.
בבית הקברות טמונים גדולי תורה רבים ומפורסמים, וגם מלומדים וסוחרים יהודים חשובים, ביניהם מרדכי מייזל מנהיג הקהילה או יוסף שלמה דלמדיגו המכונה יש"ר, רב פילוסוף ואסטרונום שמוצאו בכרתים.
את הקברים משלים קיר מרשים עליו מותקנות שברי מצבות גותיות מהמאה ה-14.
בקברים המאוחרים יותר אנו מוצאים טכניקות סימון מסקרנות. אצל ראשי קהילה אפשר לחזות בצורת אתרוג על המצבות שמנציחה את מעמדם הגבוה, על מצבות של אנשים משבט יהודה יש חריטה או פסל בדמות אריה, לויים מסומנים לעיתים באמצעות נטלה, ואצל משפחות כהן אתם תראו ידיים המזכירות את ברכת הכהנים. תופעה מעניינת היא הימצאותם של מצבות כהניים במרכז בית הקברות, והסיבה לכך היא בהתרחבות ההדרגתית של בית העלמין. יהודי פראג חיו בדוחק איום והרחבת שטח הקבורה הייתה מסע מפרך, אך הכרחי. זה מסביר מצד אחד מדוע מצבות כהן מפוזרות באמצע, מאחר ומה שהיה בעבר קצה בית הקברות, הפך עם הזמן לאמצע שלו. מצד שני זה מסביר את העובדה שחלק מהקברים מחולקים ל-12 קומות דבוקות אחת מעל השנייה.
בבית הקברות מומלץ לבקר בכל ימות השנה, אך על פי המסורה, ישנו תאריך מיוחד במינו בעל סגולות יתרות שעשויות להתגשם אם תבקרו במקום באותו יום ספציפי, והכוונה כמובן להילולת המהר"ל מפראג ב-ח"י אלול.
הכניסה לבית הקברות היא דרך חצר בית הכנסת פנקס.
Široká 3, 110 00 Praha 1
הידעת? על אף התואר "עתיק", לפני מספר שנים, עקב חפירות מתחת לאדמה למטרת בניית פרויקט חדש בשכונת הנובי מייסטו, התגלו מצבות יהודיות קדומות, שהן עדות לקבורה יהודית עתיקה עוד יותר, דבר המעיד על כך שבמקור היה בית עלמין יהודי ישן יותר מזה שביוספוב. (כנראה אי שם בתוך פרק הזמן שבין המאה ה-13 ועד ה-15). בסמוך לו פועל הפסל המסתובב עם הפנים של קפקא שיצר האמן דויד צ'רני.
בית הקהילה היהודית
בית הקהילה היהודית בפראג הוא קומפלקס המורכב מכמה וכמה קומות וחללים. המבנה המקורי והקדום ביותר נבנה בתמיכתו הכלכלית של מרדכי מייזל בסגנון הרנסאנס לאורך שנות ה-70 של המאה ה-16. המתחם שימש בעבר, כמו גם היום, כמקום משכנם של עובדי הקהילה היהודית ובית הדין הרבני, אך גם כמרחב קהילתי לעריכת אירועים וטקסים דתיים וכנסים חברתיים. עם השנים הבניין שודרג ועבר מגוון שיפוצים שהקנו לו את עיצובו האדריכלי בסגנון הרוקוקו. במחצית המאה ה-18 הותקן על גג הבניין השעון המפורסם שהמחוג שלו זז בכיוון ההפוך למה שאנו רגילים. במקום משמאל לימין, השעון זז מימין לשמאל, מהסיבה שמותקנות עליו אותיות עבריות במקום מספרים, ולכן התנועה היא לפי צורת הכתיבה של השפה העברית. המבט על השעון הייחודי הפך לאטרקציה בעלת שם ברובע היהודי בפראג שאף אחד לא רוצה לפספס. השעון מבליט מצד אחד תופעה ייחודית שאין סתם כך בכל מקום, ומצד שני הוא נותן ביטוי לשפת הקדוש ואותיותיה.
הכניסה לבית הקהילה מותנה בבידוק בטחוני קפדני על ידי אנשי הביטחון של השכונה. אדם שאינו חבר קהילה ידרש לספק הסבר משכנע מהי מטרת ביקורו.
18, Maiselova 250, 110 00 Praha 1
בית הכנסת הגבוה
בית הכנסת הגבוה בפראג, או אם תרצו – ה"הוך שול", הינו אולם תפילה יהודי מן המאה ה-16 שנבנה כחלק מבית הקהילה היהודית במטרה לשרת את בית הדין הרבני שפעל בחדרים הסמוכים. בית הכנסת נבנה בסגנון הרנסאנס כרפליקה של בית הכנסת הגבוה בקראקוב שבפולין. בדומה לבית הקהילה, גם פה סופסדה הבנייה על ידי מרדכי מייזל. היום בית הכנסת משמש לתפילות בימות החול, כמו גם לאירועים פרטיים של חברי הקהילה היהודית הצ'כית. הכניסה למקום היא דרך בית הקהילה, עולים במדרגות לקומה הראשונה ופונים שמאלה. חלונותיו הגבוהים של בית הכנסת משקיפים על האלטנוישול הקסום.
Červená 98, 110 00 Staré Město
קניית כרטיסים ושעות פתיחה של המוזיאון היהודי
המוזיאון היהודי וכל אתריו פתוחים לציבור הרחב לאורך כל ימות השנה, למעט שבתות, חגים יהודיים או ימים מיוחדים, כגון ה-25/12. שעות הפתיחה המדויקות משתנות בהתאם לעונת השנה. בין ה1/1 ועד ה-24/3 פתוח בין 9 ל 17, בין ה-26/3 ועד27/10 הפעילות מתארכת מ-9 ועד 18, בין ה-29/10 ועד 31/12 זה 9 ועד 17, בערב הכריסמס, בתאריך ה-24/12 פתוח בין 9 ל 14.
בשביל לבקר באתרי המוזיאון יש לקנות כרטיס כניסה. המוזיאון מציע מספר סוגים של כרטיסים אך המשתלם מכולם הוא הכרטיס המשולב לכל האתרים בעלות של 550 קורונות צ'כיות למבוגר. למי שירכוש כרטיס פראג ויסיטור פאס או פראג קארד הכניסה תהיה לו בחינם.
את הכרטיסים אפשר לקנות בכניסה לבית הכנסת פנקס או בקופת המוזיאון ברחוב מייזלובה 15.
Maiselova 15, 110 00 Josefov
אטרקציה נוספת: השוק היהודי
ברחוב שמפריד בין היציאה מבית הקברות ובית הכנסת הישן-חדש פועל שוק יהודי סופר מגניב עם עשרות דוכנים שבהם נמכרות מזכרות נחמדות עם מוטיבים יהודים. בכל בסטה ובסטה אתם תמצאו פריטים שונים ברוח יהדות פראג. זה יכול להיות ציורים ותמונות קיר או חולצות צבעוניות, כמו גם חמסות, כיפות, מזוזות, אצבעונים וספלים מצוירים, אך גם פסלים קטנים בצורתו של הגולם, לצד מריונטות ובובות בדמות יהודים. את השוק הקולי משלים דוכן קיורטוש כשר שהישראלים עפים עליו מבוקר ועד ליל. בחנות אתם מוזמנים להתפנק על טרדלניק חם וטעים בשלל וריאציות לבחירתכם. תעודת הכשרות של העסק הופקה על ידי רבנות פראג.
Josefov CZ, U Starého Hřbitova 42/2, Staré Město, 110 00 Praha
מסעדת הגולם: בואו להכיר את פראג היהודית מהבטן
את הרובע היהודי של פראג אפשרי להכיר באמצעות סיור בבית העלמין הישן או בעזרת הדרכה בבתי הכנסת העתיקים, אך אל תחשבו ולא לרגע שזו האופציה היחידה שעומדת מולכם להיכרות עם המסורת היהודית בזירה הזו של הגלובוס. מנגדכם ניצבת הזדמנות פז להעמקת הקשר עם יהדות צ'כיה, והשיטה לכך טמונה במסעדת הגולם מפראג המציעה חגיגה קולינרית שטרם ראיתם.
המסעדה היא עסק יהודי בבעלות ישראלית המהווה בית חם לכל מטייל ומטיילת שרוצים לחוש אווירה לבבית ועוטפת. עם זאת, הגולם היא ממש לא מסעדה רגילה אלא המון מעבר לכך. מטבח העסק מתמחה בהכנת מזונות יוצאים מגדר הרגיל הכוללים איחוד בין הקולינריה הצ'כית והים-תיכונית, תוך שמירה אבסולוטית על תנאי בישול כשרים והנגשת התוצאה לחך הישראלי. הגולם משתמש במרכיבים כשרים בלבד ותהליך ההכנה מותאם לכללי הכשרות הנדרשים. המסעדה הינה בשרית, אין בה כל שימוש במוצרי חלב כלשהם והפרודוקטים נקנים ממקור מוסמך וכשר עם חותמת כשרות תקפה. השירות מתקיים בעברית צחה והתפריט מונגש בעברית לקורא הישראלי.
אצל מסעדת הגולם, השוכנת בלב הרובע היהודי בפראג ברחוב מייזלובה, אתם עתידים להינות משני עולמות, גם מאוכל צ'כי אותנטי בגרסה כשרה ובמקביל גם מהתבוננות על עברם הנסתר של היהודים הצ'כים. חלל המסעדה מעוטר ומקושט בסממנים יהודים, והוא טומן בחובו אפילו את פסלו של הגולם האגדי שהתהלך ברחובות אלו ממש, היכן שיושבת המסעדה.
אלה המגיעים הנה עם ילדים, הינכם מוזמנים להצטלם עם הגולם ולהרוויח תמונה חד פעמית שתהווה לכם למזכרת ייחודית שלא תמצאו באף מקום אחר.
כתובת: Maiselova 62, 110 00 Staré Město
פנינות חן נסתרות ונקודות צילום מושלמות לתמונות בלתי נשכחות
בתור מטרופולין עתיקה ורבת מסתורין, לא תהיה זו שם הפתעה אם נגלה לכם שקיימות עשרות אטרקציות נסתרות בפראג, אשר נתח מכובד מתוכן נפרס ברחבי הרובע היהודי.
יוספוב, כמקום שבו נפגשים עבר והווה, גלוי ונסתר, אגדות ושמועות, הפך עם השנים למתחם עתיר בפנינות חן כמוסות שרבבות של תיירים נוטים לפספס. בנקודה הזו של "אם כל הערים" צפויים לכם ספוטים מלהיבים שישאירו אתכם עם פה פעור, ולא רק בגלל התוכן החבוי שעומד מאחורם, אלא גם בשל הנוי הציורי שהם מביאים עימם.
פראג אידאלית ללקיחת תמונות בלתי נשכחות, ובפרט רחבת הרובע היהודי. בנוסף לאפשרות ללמוד ולהתעשר בידע על עם ישראל ומורשתו באיזור, עכשיו גם תוכלו לחבר זאת עם צילום ויצירת אוסף של זכרונות בצורת אלבום תמונות שרואים רק פעם בחיים. יתרה מכך, ההרגשה המיסטית והרומנטית שאופפת את השכונה תעורר בכם שטף של תחושות שלא תחוו בשום עיר אירופאית אחרת.
ברוב המקרים, הגישה לאתרים הבלעדיים היא חינמית לגמרי, ולא תדרשו לשלם מאומה בתמורה לראותם, היות ומדובר במקומות ציבוריים. ואף על כך, מלא ממשיכים להחמיץ אותם מבלי לשים לב.
בפעמים אחרות, האטרקציות המומלצות ברובע היהודי בפראג חבויות במוזיאונים או עסקים פרטיים שהכניסה אליהם מחייבת לקנות כרטיס, ולמרות זאת, זה עדיין שווה את זה.
רבי ליווא והנערה העירומה
המהר"ל מפראג, הידוע בשמו המלא מורנו רבי ליווא בן בצלאל, הוא דמות בכירה ונעלה מאוד בעולם היהודי של פראג ובכללי ביהדות של המאה ה-16. מלומד גדול ועצום זה היגר לצ'כיה במקור מפוזנן שבפולין ושימש בתפקיד רבה הראשי של העיר וכמורה רוחני שהיה נותן שיעורי תורה בקלויז. סביב אישיותו החשובה נוצרו שפע של אגדות ושמועות שהקנו לו שם רב בכל רחבי תבל, ולמרות שמדובר ביהודי, רוחו וגדולתו משמשים כמגנט תיירותי כביר הסוחף לפראג מיליוני אנשים סקרנים החפצים לשמוע עליו מקרוב, ובייחוד על אגדת הגולם המפורסמת המיוחסת לו. בזכות זה, ברחבי העיר יש כמה וכמה מפגני כבוד כלפי האיש בכל מיני צורות, אחת מהן מתבטאת דרך פסל תמוהה במיוחד. האמן הצ'כי לדיסלאב שלאון פיסל אדם הלבוש כאלכיאמי ושם מצדדיו שתי דמויות נוספות, מימין לו גור אריה ומשמאלו בחורה עירומה. עצם העובדה שהמהר"ל מדומה לרוקח, איננו דבר כה ביזארי, כי בתקופתו האלכימיה פרחה, וגם הוא בעצמו מעת לעת עסק בה מלבד לקבלה ואסטרולוגיה. גם את פשר האריה הקטן אפשר להסביר בקלות, מכיוון שר' ליווא מיוחס לשבט יהודה שסמליו הם אריה, כמו גם אחד מחיבוריו שלו נקראים "גור אריה", ובו הרחבות על פירושי רש"י לתנ"ך. מנגד, הבחורה העירומה שמתפסת עליו הוא כבר תופעה מוזרה ולכאורה חסרת היגיון, הכיצד רב אורתודוקסי לצד גוף חשוף של אישה? אך גם לזה הסבר. העירום הוא סמל הערמומיות, ולפרקים גם סמלו של השטן עצמו, המנסה לטפס על הצדיק ולערער את טוהר ליבו, אך המלומד כה זך ובעל מידות טובות, שהוא מצליח לדחות את היצר, וכפי שרואים ביצירה, המהר"ל דוחה את הנערה עם ידו. הפסל נוצר ב-1913.
Mariánské nám. 110/00, 110 00 Josefov
האביר חסר הפנים והבחורה הרצוחה
בקרבת הפסל של המהר"ל, מצידה השמאלי של הכניסה לבית העירייה החדש, עומד לו בפינה פסל נוסף של לדיסלאב שלאון, וגם הוא מעורר תשומת לב לא פחות. הפעם פיסת האמנות מציגה אביר חסר פנים, נטול הבעה כלשהי, ועל ידו בחורה מתה. ברגע הראשון שתחזו במראה בעצמכם, אולי תנסו להעלות הצעות לגבי מה עומד מאחורי הסיפור. חלקכם בוודאי תחשבו שמדובר בחייל עם אהובתו שנפלה בקרב או משהו דומה, אולם ההסבר לכך מעט רחוק מזה. מה שהפסל מנסה לייצג הוא סוג של גרסה מופרעת המזכירה את הסיפור התנ"כי של אשת לוט. האביר הוא לוחם איתן וחזק שחיפש לעצמו בת זוג לחיים, בעוד הבחורה היא ביתו של הנפח, שבה האביר ראה את כלתו הפוטנציאלית, רק שזו סירבה לקבל את אהבתו, והאיש שידע קרבות רבים, לא הצליח לעמוד בזה שהוא נידחה על ידה. זה היה עבורו קרב לא פחות חזק בתוככי נשמתו שהוביל אותו לבסוף לנורא מכל, והוא לשלוף את חרבו ולנעוצה בנערה, כך שלא רק הוא יהיה זה שלא יזכה בה, אלא גם לא אף אחד אחר. בעוד הנערה מדממת ונושמת את נשמותיה האחרונות, היא מצליחה למלמל כישוף שהופך את רוצחה לנציב ללא פנים וחסר כל יכולת לזוז, וככה השניים נקפאו בזמן עד עצם היום הזה.
Mariánské nám., 110 00 Josefov
עמוד הספרים שאין לו קץ
בתוך בניין הספריה העירונית של רובע 1 בצמוד לרובע היהודי ישנה אטרקציה יחידה במינה. באולם הכניסה למבנה מתנשא לו עמוד גבוה וססגוני שכל כולו נבנה מספרים בלבד. המגדל המטורף הוכן באמצעות 8000 ספרי קריאה מז'אנרים שונים היוצרים יחדיו מוקד משיכה קסום וחסר כל דופי. כיצד ואיך בדיוק חוברו יחדיו כל הספרים היא סוגייה שאין לה כל תשובה. סביר להניח שבין הכרכים מרחו חומר דבק כלשהו, אך במישור הרשמי העניין עדיין לא פתור, עקב רצונו של היוצר להשאיר חלק מהדברים בגדר תעלומה. מאידך, מה שמעניין ומפלא עוד יותר הוא הנוף האינסופי שחבוי בעמוד. לאחר שתציצו פנימה, בוודאי תשימו לב שמלמעלה ומלמטה קיימת אשלייה אופטית בצורת אופק חסר קץ שעלול מעט לבלבל, אך ההסבר לכך נעוץ בשתי מראות שהותקנו במטרה לתעתע בצופים. בנוסף לזה, מה שעשוי לסקרן אולי לא פחות, הוא החור שדרכו מתאפשר למבקרים להביט לבפנים. הפתח במרכז העמוד מזכיר צורה שמדמה את האיבר הנשי, וזה אולי גם מה שמסביר את השם של המונומנט. בין גברים רווחת לעיתים בדיחה שלהצליח להבין נשים זו משימה לא קלה בכלל, ואולי מפה יש להבין, שלהשגת המטרה נדרשת המון חכמה, וספרים הם כמובן דרך לקנות ידע ושכל. בין אם אתם מסכימים עם רוחה של היצירה שפתוחה לפרשנויות מכל צידי הספקטרום או שמא יש לכם הבנה אחרת משלכם לגביה, בכל מקרה זה אמנות שאפשר להתעמק בה ללא הפסקה, ובדיוק לשם כך היא נוצרה. האמן שעומד מאחוריה הוא אדריכל סלובקי שהגיע לרכוש השכלה בפראג, ויצר את העמוד בסוף שנות ה-90.
הכניסה לספריה היא בחינם. המקום פתוח מדי יום למעט בימי ראשון. שעות הפתיחה המדויקות הן שני 13-20, שלישי-שישי 9-20, שבת 13-18
Mariánské nám. 98/1, 110 00 Josefov
ביתו של הגולם מפראג
את מעשיית הגולם מפראג בוודאי רבים מכם מכירים, ואולי זו גם הייתה אחת הסיבות מדוע בחרתם בפראג כיעד לחופשה שלכם. הסיפור המרתק אודות דמות על טבעית רחבת כתפיים ועשוית חול שהובאה לחיים במטרה להגן על יהודי העיר בעזרת צירופי אותיות הקדוש שהטומנו בקירבה, הינו אחד המרכיבים הסוחפים ביותר ברובד המיסטי שיש ליוספוב להציע. עם זאת, האם ידעתם על כך שאפשר לבקר בסמוך לבית של אותו גולם? לא ניתן כמובן לסייר בתוכו, אך לראותו מבחוץ אפשר גם אפשר, ותאמינו או לא, זה מחזה מספיק מפעים. אם תביטו מצידו של רחוב פריז בפראג על בית הכנסת הישן-חדש, תוכלו לזהות סוג של סולם חלקי שמוביל לדלת בראש המבנה. דלת זו היא שער הכניסה לעליית הגג, המשמשת כביתו של הנברא המלאכותי. על פי האגדה, לאחר שר' ליווא השמיט ממצחו של נאמנו את האות אלף מהמילה אמת, חיו, שהיו תלויים בכוחה של תורת הנסתר, מיד הופסקו, והוא נכבה. לאחר מכן נלקחה גופתו של הגולם והוטמנה בחדר העליון, אליו אף איש אינו מעז להיכנס.
Červená, 110 01 Josefov
המדרכה בצורת הגולם
בפתח למסעדת הגולם הכשרה בפראג, שהיא אגדה שלמה בפני עצמה, ישנו ריצוף עוצר נשימה בדמותו של הבריון העל טבעי, שתפקידו היה לשמור על חייהם של היהודים. המדרכה בכניסה לעסק מרוצפת בעזרת אבנים קטנטנות בצבעי שחור ולבן המסרטטות יחדיו את צורתו של הענק. הסיכוי שרבים מכם פסחתם על יד היצירה, מבלי לשים לב, הוא גדול מאוד, היות והיא משתרעת במרכזו של רחוב מייזלובה – רחובו הראשי של הרובע היהודי בפראג העמוס באטרקציות מומלצות. לטעמנו, כדאי לכם להגיע למקום ולצלם את הדבר המגניב, ולהפיק מכך עוד חוויה קולית על הדרך. ההמלצה השנייה, אם אתם כבר באיזור, היא לסעוד במסעדה עצמה, ולהינות מאוכל צ'כי כשר בשיטה שהותאמה לחך הישראלי. הבונוס הנוסף הוא, שבתוך האתר מתחבא לו פסל אחר של הגולם, והפעם בגודל מציאותי וסופר מיוחד.
אצל הגולם השירות פנטסטי, המענה בעברית, התפריט בסגנון כשר והמבחר יכבוש את לשונכם.
פתוח בכל יום בין 11 ל 22
Maiselova 62, 110 00 Staré Město
קפקא על כתפיו של אדם נטול ראש
ב-2003 יצר האמן יארוסלב רונה את אחד הפסלים הבולטים ביותר שהוכנו אי פעם בעבור הנצחת הסופר היהודי הצ'כי פראנץ קפקא. לגובה של 3.75 מטר מתנשאת יצירת אמנות מופלאה בדמות שני אנשים, אחד גבוה, נטול פנים וללא כפות ידיים, אשר על כתפיו יושב איש נוסף בדמותו של קפקא. יחדיו הם בונים פלא אמנתי במשקל של לא פחות מאשר 800 קילו עשויי ארד. במחזה ראשוני הפסל ביזארי לחלוטין, אך בפראג כמו בפראג, תמיד יש דרך להסביר את הדברים, ובמקרה שאין, אז מייצרים להם אחת. הפעם אבל ההסבר שעומד מאחורי המראה המעניין טמוע בחיבור "תיאור המאבק" של קפקא עצמו, בו שני אישיים מפטפטים זה עם רעהו, תוך כדי שבשלב מאוחר יותר, אחד מהם קופץ על משנהו הדומיננטי. זה פשר הגרסה הרשמית, אך לא פעם נשמע הסבר משוגע אחר, המספר על קפקא שהולך עם אביו לבית הכנסת, שכן, הפסל מוצג בכניסה לבית הכנסת הספרדי, ועל פי מה שידוע לנו, משפחתו של הסופר גרה פעם בקרבתו.
Vězeňská 1, 110 00 Staré Město
מבט רומנטי על מצודת פראג מטיילת דבוז'ק
על יד הרובע היהודי ישנה טיילת מרהיבה לאורך הולטאבה בשם דבוז'ק, ממנה ניתן לתצפת על מצודת פראג במבט רומנטי שובה לבבות. המסלול ייקח אתכם לגובה המים בצמוד לעשרות אוניות העוגנות בשפת הנהר, והבילוי שם הוא מאסט לזוגות או למשפחות עם ילדים. בכל עונה בשנה תוכלו להינות באיזור זה מנקודת צפייה קסומה על הארמון ושכונת מאלה סטרנה בגדה המערבית. בסתיו הנוף ילווה בשלכת רומנטית, וחודשי האביב בפריחה מלבבת. בקיץ יחכו לכם שם כל מיני דוכני שתייה נחמדים, כמו גם אמני רחוב מוכשרים, בעוד בחורף צפוי לכם מחזה מושלג ומפעים על העיר כשהיא מכוסה בלבן. אם אתם מחפשים ספוט נדיר לתמונה זוגית משותפת מפראג, אז זה המקום בשביל זה!
Dvořákovo nábřeží
מסעדות ובתי קפה שווים ברובע
חופשה בלי אוכל טוב היא לא חופשה, ולמזלכם זה לא משהו שאתם צריכים לחשוש ממנו, כי ליוספוב יש הרבה מאוד מה להציע כשזה נוגע לענייני אטרקציות מומלצות ברובע היהודי בפראג בקטגורית מזון ושתייה.
בכללי, עיר הצריחים האינסופיים מפוצצת בדיינירים איכותיים ובמקומות מצוינים לאכול בהם. ברחבי פראג יש קשת רחבה ואינסופית של מסעדות משובחות וקופי שופס מאוד חמודים. בפני המטיילים שיפקדו את פראג יחכה מבחר אדיר של סטייקיות, סושיות, איטלקיות, ביסטרואים צרפתיים, פיצריות ועוד ועוד כולל מאפיות, קונדיטוריות וגלידריות מהוללות. את כל אלה מלווים בנוסף דוכני רחוב קסומים, קבועיים ועונתיים כאחד. כך למשל אפשר למצוא בקביעות בכל ימות השנה חנויות פופ אופ של קיורטושים, נקניקים וממתקים בפינות התיירותיות ביותר, כמו רחוב קארלובה המחבר בין כיכר העיר העתיקה עם השעון האסטרונומי וגשר קארל. מנגד יש את השווקים המתחלפים, ביניהם שווקי הכריסמס בפראג בהם נמכרים פנקייקים, עוגיות, מאפים ומאכלות מסורתיים לחג המולד, אותם יש לכם צ'אנס לטעום רק פעם בשנה.
בצורה כזו או אחרת, ברובע היהודי עצמו יש מקבץ לא מבוטל של עסקים פנטסטיים לסעוד בהם, וזה אומר שאת הבילוי שלכם ביוספוב תוכלו להעשיר ברצף של הנאות טעימות שיקנו לכם רגעים מושלמים של שלווה ונחת.
הגולם: מסעדה שהיא אגדה בפני עצמה
בדומה לרובע היהודי בפראג, ככה גם מסעדת הגולם אגדית מתחילתה ועד סופה. אורחי המסעדה צפויים להינות מסוג מטבח נדיר שתתקשו למצוא דומה לו. תפריט המסעדה רווי במעדנים שהם תאווה אמיתית לחך. הפוקוס של הגולם הוא על אוכל צ'כי בשרי בסגנון כשר בשילוב אלמנטים מהמטבח הישראלי ואיחודם לכדי יצירה אחת. מטעמי הגולם שאתם מוכרחים לנסות הינם ברך טלה עסיסית, חומוס עמוס בבשר גולאש נימוח, מרק בכיכר לחם קריספית, כופתאות ממולאות בבשרים ועוד סדרה של מאכלים משגעים שלא תרצו לפספס, בהם כדורי פלאפל קריספים, שיפודים ג'וסים, סטייקים באיכות גבוהה, נקניקיות מרגז בתוצרת ביתית ועוד בהרבה יותר.
הביקור שלכם במסעדה יפגיש אתכם עם שביל זהב קולינרי שנוצר כתוצאה משפה משותפת בין שני מטבחים מקוריים שכל אחד מוכרח להתנסות בו לאורך בילויו ברובע היהודי של פראג.
מלבד לאוכל המקורי וההגשה האותנטית, השירות שמחכה לכם בגולם הוא מהמעלה הראשונה. לכל סועד וסועדת ממתינה חווית שירות מהירה, מקצועית וכייפית. המלצרים אדיבים וחייכנים, בעל הבית ישראלי, התפריט בעברית ואת פנים המסעדה מציפה מוזיקה ישראלית-יהודית מרגשת שתחבק אתכם כאילו הייתם אצלכם בסלון בארץ. בנוסף, מחירי המזון נגישים ונוחים לכל כיס, והמיקום הוא פנטסטי. התפנקות בגולם כדאית בכל שעה ביום ולכל מטרה, בין אם לארוחת צהריים וערב או אולי להתרעננות קצרה.
עצירה אצל הגולם היא אגדה בפני עצמה בכל מישור ומכל היבט. בתום הארוחה תוכלו להמשיך לכל קצה בעיר הודות לקרבה הרבה לתחבורה הציבורית ולאזורים המתוירים הנחשקים.
פרטים ליצירת קשר
נמצאים ברובע היהודי בפראג ומחפשים לאכול כשר? בואו לגולם!
כתובת: Maiselova 62, 110 00 Staré Město
שעות פתיחה: פתוח מדי יום בין 12 בצהריים ל 22
טלפון: 420222244000+
La Bottega di Finestra
לה בוטגה די פינסטרה היא לחלוטין אחת מאוניות הדגל בעיר בכל הקשור לאוכל איטלקי אותנטי. המסעדה עובדת במתכונת של ביסטרו מהולל שייקח אתכם למסע שלם של טעמים ברחבי ארץ המגף. תפריט העסק מתאים הן להפסקת קפה זריזה והן בתור אופציה לארוחת צהריים קלה או כבדה. בביסטרו מוצעים עשרות סוגי סלטים איטלקיים לפי מתכונות מקוריים, יחד עם עוגות, קינוחים ומאפים ביתיים קריספים. חלק מהקונספט של המקום הוא מעדנייה טרייה עם מבחר בשרים, דגים, גבינות ונקניקים מעושנים ברמה גבוהה. אם תרצו לנשנש מתוך מגש של פרוסות בשר וגבינה לצד כוס יין טובה וסלסלת לחמים טריים, אז לה בוטגה תפורה עליכם. אם בא לכם אבל נגיד רק איזה טירמיסו טוב וקפה איכותי, אז לה בוטגה עדיין תפורה עליכם, ועל כך מעידים ישראלים רבים, שזה אכן אחד המקומות הבודדים בעיר שיש בו קפה טעים על אמת. השירות שצפוי לכם הינו מהיר ונעים, האווירה צעירה והפרודוקטים כולם אורגנים.
11, Platnéřská 89, Staré Město, 110 00 Praha
פתוח בכל יום בין 8:30 ל 22:30 למעט ימי א' שבהם מקדימים את הסגירה ל20:30
El Gaucho Dušní
אל גאוצ'ו היא מסעדת בשרים מנצחת שאין שני לה בכל פראג כולה. המסעדה היא גן עדן לקרניבורים ואוהבי בשרים, ובפרט למי שאוהב נתחים נדירים שקשה להשיג, כמו וואגיו אמיתי משובח. באל גאוצ'ו ממתינה לכם רמת שירות מהנעלות ביותר, לצד אווירה אינטימית מהנה ומרגיעה. בזמן שאתם אוחזים בכוס יין טובה או בבירה קרירה מהחבית, אתם מוזמנים להתפנק מעשרות מנות בשר מושלמות. תפריט המסעדה יאפשר לכם לבחור מתוך מגוון ססגוני של סטייקים, נקניקים, טרטרים, עופות, צלעות ומעדנות נוספים שהבשר שלהם מגיע מחוות הגידול הכי טובות בעולם. בין אם מתחשק לכם המבורגר ג'וסי בתוספת צ'יפס, סטייק עסיסי, צו'ריזו פיקטני או אולי עוף בגריל ברוטב ברביקיו שיימס לכם בפה, כל אלה ועוד הרבה מעבר מחכים לכם בפנים. אין צל של ספק, שאם כבר מסעדות בשר מומלצות בפראג אז אל גאוצ'ו היא בראש הרשימה.
Dušní 905/4, 110 00 Staré Město
11-23 בכל יום
Kolkovna V Kolkovně
כאשר מוסבר לישראלים מהו טיבו של האוכל הצ'כי, אז בדרך כלל הם נרתעים ולא מביעים התעניינות, אך במסעדת קולקובנה אנו סבורים שהחשק שלכם לנסות את מטעמי המטבח המקומי רק יגדל.
קולקובנה היא מסעדה צ'כית מעולה בלב פראג, צמוד לבית הכנסת הספרדי ברובע היהודי. מסעדה זו היא מבין האפשרויות הטובות ביותר שיש בידכם בשביל להיחשף לאוכל בוהמי מקורי. העסק מעוצב בסגנון בית מרזח, וכבר בכניסה לבפנים ניצבת העמדה החשובה ביותר של המסבאה כולה, שהיא פינתו של מוזג הבירה. קולקובנה ידועה בכך שהיא הייתה מבין העסקים הראשונים שקיבלו היתר בעיר להגיש את מותג הבירה המובחר של פילזנייר האגדי, ולכן אתם חייבים לנסות ממנו בשביל לצאת ידי חובה.
חוץ מהבירה הצוננת והמזינה מאוד של פילזנייר, מגיע שלב בחירת האוכל. בקולקובנה מצפה לכם חגיגה של טעימים צ'כים נהדרים המורכבים ממנות שהן אגדה קולינרית, בהן גולאש עם לביבות תפוח אדמה, מרק בכיכר לחם, צלעות על האש, ברווז צלוי עם כמה סוגי כרוב מאודה וכופתאות לחם, כמו גם נקניקים ביתיים, טרטר בקר עם פרוסות טוסט מטוגנות בשמן עמוק או שניצל עם סלט תפוחי אדמה.
אם יש מאכל אבל שהוא השיא של הקולינריה הצ'כית, אז זוהי ב-100% מנת הסביצ'קובה, שאתם מוכרחים להזמין. מנה זו מורכבת מנתחים של בשר בקר השוחים ברוטב עשיר של ירקות שורש עם שמנת, לצד כופתאות לחם עם חתיכות שומן, ובנוסף לכל גם קצפת וריבת חמוציות עם סלייס לימון. זה נשמע מטורף – סוג של עיקרית וקינוח במכה אחת, אבל מובטח לכם טירוף חושים בפה שיעשה לכם את הארוחה.
V Kolkovně 910/8, 110 00 Staré Město
המסעדה פועלת בכל יום בין 11 בבוקר לחצות הליל
Kafka Hummus Café
בפראג של היום זו כבר מזמן איננה משימה קשה למצוא חומוסייה טובה לנגב בה עם פיתה, ולמרבה המזל, אחת מהן יושבת בלב ליבו של הרובע היהודי, והיא קפקא חומוס קפה. המקום מריץ מטבח ים-תיכוני אוריינטלי שישאיר לכם חשק לעוד, אפילו בהשוואה לחומוסיות מהארץ. המקום מכונה על שמו של הסופר העילאי פראנץ קפקא, מי שיתכן שמעולם לא אכל חומוס, אך זה ממש לא מעיד על טיב האירוח שצפוי לכם, כי בחומוסיה המדוברת האוכל הוא חזק ביותר. תפריט המסעדה כולל מגוון של קערות חומוס נדיבות עם תוספות פרשיות וסלטי בר שכולנו מכירים, ביניהם כדורי פלאפל קראנצ'ים, מטבלים, ירקות צלויים, סלט ערבי ושורה של רטבים חריפים ומעודנים, בדיוק כמו שהתייר הישראלי בפראג אוהב. בנוסף לכל מה שהוזכר, בקפקא חומוס קפה מכינים גם שקשוקות מעלפות, שניצלונים, נקניקיות מרגז ביתיות, טחינה נפלאה, ומה לא. בצד תקבלו פיתות ממדרגה ראשונה ומאפים חמימים שמוכנים במקום עצמו. לקינוח תוכלו לקחת פרוסה מעוגת הבית, קערת פירות או בקלאוות ומתוקים ים-תיכוניים אחרים המשתנים משבוע לשבוע.
Široká 12, 110 00 Josefov
פתוח מדי יום בין 8 ל 18
Bakeshop
מתוך כל הקבוצה של בתי קפה שווים ברובע היהודי בפראג בייקשופ זוכה לדירוג גבוה ביותר. בית קפה זה הוא הכתובת הראויה בעבור כל מי שזקוק לספל טוב ומנחם של קפה לצד קוראסון שקדים חם או עוגת גבינה מפנקת. העסק מכיל מבחר יפהפיה של קינוחים, עוגות ומתוקים, אך גם בופה סלטים עשיר, מרקים קרימים ומזונות חמים שישביעו אתכם למספר שעות מבלי לסתום יותר מדי את הבטן. בית הקפה מומלץ גם לארוחות בוקר הכוללות חביתות, כריכים, בייגלס עם ממרחים, שיקיים טבעיים וקערות גרנולה עם פירות חתוכים טרי. בין אם תרצו לנשנש משהו בקטנה או לאכול איזה דבר שאינו מכביד מדי במהלך ההתרוצצות שלכם בין האטרקציות המומלצות ברובע היהודי בפראג, אז בייקשופ תהיה בחירה נכונה. יש גם לציין, שלהבדיל מבתי קפה אחרים, כאן יש אפשרות להינות משילוב של קפה וסיגריה, שזו בשורה משמחת בעבור ציבור המעשנים. הודות לספסלי הישיבה החיצוניים, הפתוחים בכל ימות השנה, תוכלו להתפנק משני הדברים שרבים מכם כל כך אוהבים לעשות במקביל.
Kozí 918/1, 110 00 Staré Město
פתוח בכל יום בין 7 ל 21
Amorino Gelato
בכניסה לרובע היהודי בכיכר פראנץ קפקא פועלת גלידרייה שחבל על הזמן עם טעמים מפתיעים במיוחד. בין אם אתם מחפשים עצירת התרעננות או משהו מתוק בסוף יום ארוך בעיר, גלידריית אמורינו היא פינה שכדאי לכם לעצור בה. בפנים נמכרת גלידת ג'לטו איכותית בעשרות סוגי טעם שונים. הגלידה מוגשת בתוספת מקרונים וקישוטים אכילים נוספים שבהחלט שווים תמונה. מלבד העונג בחך, מה שמעורר התפעלות אצל עסק זה, היא צורת ההגשה של כדורי הגלידה המזכירה פרחים. באמורינו מתמחים בגלידת פרח איטלקית מעולה שתתן לכם בוסט של אנרגיה וניחוחות נעימים. העסק כל כך מדליק, שלא היינו פוסחים עליו אפילו בימי חורף קרים. אם אתם אבל יותר בקטע של משקה חם, אז אמורינו תצליח להפתיע אתכם גם פה. השוקו החם שלהם ומשקאות הקפה השונים מוגשים באופן פוטוגני לא פחות מאשר הגלידה האייקונית שלהם.
Nám. Franze Kafky 24/3, 110 00 Staré Město
שני עד חמישי בין 8 ל 22, שישי 9-23, שבת 10-23
Chabad Grill
ציבור מסורתי הדוגל בשמירה על אכילה כשרה לא ידרש לחוות חלילה שום קיפוח בעת השהייה בצ'כיה, וזאת הודות לסיבה שיש מספיק מסעדות כשרות בפראג ברמה טובה באיזור הרובע היהודי, ומסעדת גריל היא מהמומלצות שביניהן. מסעדה זו מופעלת על ידי חב"ד פראג המתחזק מספר רב של עסקים כשרים, חלקם אפילו חלביים, כגון מסעדת ו-מילו האיטלקית.
מסעדת גריל הינה מסעדת בשרים כשרה עם אוריינטציה ישראלית. תפריט העסק יספק לכם מבחר נאה של מנות בשר ועוף לבחירה, לרבות דגים ומאכלים שהם פרווה, החל מפלאפלים וסלטים קצוצים, דרך מרקים ופסטות, ועד לחומוס מועשר בשלל תוספות לצד פיתה חמה מהתנור.
המסעדה פתוחה משעות הצהריים ועד הערב, ובכך היא תאפשר לכם לשלב בסמוך לסעודה גם תפילה בפראג, היות ובאותה קומה באולם האחורי פועל בית הכנסת אהבת יוסף המקיים תפילות במניין.
U Milosrdných 6, Praha 1
14:00-22:00 בימי א'-ה', בשישי נסגר מספר שעות לפני תחילת השבת, ביום השביעי המסעדה פתוחה לארוחות שבת וחג בפראג בהזמנה ותשלום מראש בלבד.
רוצה עוד? קרא בהרחבה על מסעדות זולות בפראג | בתי קפה וקונדיטוריות מומלצות בפראג
דיסקוטקים ולאונג'ים
הבירה הצ'כית גדושה בהזדמניות לכייף לילי נועז וסוער.
ברחבי העיר שכונתה לא פעם כ-"פריז הקטנה" נפתחים מדי ערב מאות אתרי בילוי בלעדיים לשעות הערב והלילה, כגון קונצרטים, אופרות והמון דיסקוטקים חדשניים שיגרמו לרגליים שלכם לקפץ בלי שנייה של הפסקה.
המטרופולין עמוסה באירועי תרבות חינניים לצד מופעי מוזיקה מטמטמים, אשר אחוז ניכר מתוכם מהווים אטרקציות מומלצות ברובע היהודי בפראג מסוג פאן לילי. יוספוב, בתור אחת השכונות המפוארות ביותר שיש במרכז כולו, מהווה בית לשורה ארוכה מאוד של מועדונים וברים מומלצים בפראג. וזה אומר במילים אחרות שהרובע חי ונושם 24/7 ואין מצב למצוא בשיטחו שעות מתות, כי תמיד יש מה לעשות, לראות ולחוות בו.
עם רדת החושך, רחובותיו של הרובע היהודי מחליפים פנים ונשטפים מתחילתם ועד סופם באינסוף אורות מעומעמים. חנויות השופינג אט אט נסגרות, בעוד הקלאבים מתחילים להיפתח, והתאורה בחזית המבנים קורנת בצבעים. ככל שהשעון זז, המבלים מתחילים להציף את הסמטאות הקטנות, כמו את הרחובות הגדולים, וקולות של שירה ושמחה נשמעים מכל הכיוונים.
הברים השכונתיים יקבלו את פניכם ללא כל צורך בהזמנה מראש, אלא אם כן מדובר בערבים מיוחדים, בהם ליל השנה האזרחית החדשה. כמו כן, קוד הלבוש אינו קפדני מדי, ולרוב מצריך רק מכנסי ג'ינס וחולצת אלגנט. ברוב המקומות לא נגבים דמי כניסה, אבל תמיד יש יוצאים מן הכלל. רצוי לדעת שהאטרקציות הליליות בפראג למבוגרים ברובע היהודי נתפסות כבטוחות, ואין צורך לפחד ממקרי אלימות או שנאה בין הבליינים. בדרך כלל, כל המועדונים מחזיקים גם במאבטחים, והכניסה היא פעמים רבות דרך מגנומטרים. מבחינת תשלום על אלכוהול וחטיפים, מוטב להצטייד במזומנים על פני אשראי, מהסיבה שלא כל עסק מקבל כסף בכרטיס, ולכן עדיף להחזיק בקש.
James Dean
מועדון הג'יימס דין בפראג הוא דיסקוטק מושלם להעביר בו את שעות הלילה ברובע היהודי. המקום מחולק לשתי קומות עמוסות בכיף אנורמלי וחסר מעצורים. בכניסה פועל דיינר מפתיע בעיצוב שנות ה-60 הכולל ספות ישיבה אדומות, רכבי וינטג' ומלצריות חשופות שיעשו לכם את האווירה. עם זאת, החגיגה הבומבסטית מסתתרת לה למטה בקומה התחתית, איפה שפועלת רחבת הריקודים ועמדת הדי ג'י שיעיף לכם את הסכך. מדי יום מתנגנים בפנים להיטים של כל ענפי המוזיקה הנחשקים, החל מראפ, דרך פופ ועד לנוסטלגיות בלתי נשכחות. בערבי שישי ושבת מתקיימים פה מופעי תקליטנים ובידור סקסי בדמות רקדניות חמודות. כל זה ועוד הרבה מעבר ייצור לכם חוויה מבדרת שתיזכר לדורות.
1, V Kolkovně 922, 110 00 Praha 1
הדיסקוטק פתוח בכל יום החל מהערב ועד 4 לפנות בוקר, המסעדה בקומת הכניסה נפתחת כבר ב-8 בבוקר בימי חול ובסופ"ש החל מ-9
Aloha Bar & Club Prague
מועדון ריקודים ססגוני באווירת הטיקי ברים המקוריים של הוואי. בפנים ממתינה לכם פינת ריקודים קצבית לצד עמדת תקליטן איכותי ובר משקאות מפואר המתמחה בקוקטיילים טעימים ואותנטיים. במקום מתנגנת מוזיקה עכשווית נחשבת מכל הסוגים, לרבות ראפ ופופ. אלוהה מומלץ לכולם, הן לאלה שמחפשים ישיבה שלווה לפטפט בה עם מעט מוזיקה ושתייה טובה, והן בעבור מבלים שרוצים לילה סוער ועתיר עינטוזים. המועדון שוכן אל מול בית הכנסת הספרדי ברובע היהודי.
11, Dušní 8, Josefov, 110 00 Praha
הבר פתוח בכל יום החל משעות הערב המוקדמות ועד 2 לפנות בוקר, בסופ"שים אפילו עד 5
Roxy
המועדון רוקסי בפראג הינו מתחם בילוי לילי שזכה לשם מכובד בעולם הקלאבים. הקומפלקס איננו פועל באופן רציף בכל יום, אלא רק בימות הסוף-שבוע, בהם הוא מארח אמני מוזיקה מרגשים מכל מיני זירות, גם מצ'כיה וגם מאיזורים שונים בגלובוס. כל אירוע ואירוע בפנים נחשב למעמד חגיגי מיוחד ורב חוויות שאף פעם לא חוזרות על עצמן. המועדון פתוח לאמנים וזמרים מכל סוגי הז'אנר, וזה גם סוד הקסם שלו. מלבד לכל אלה, האתר המפורסם מציב למבקרים שלו סטנדרטים גבוהים של אירוח מפנק, דבר המתבטא בתאורה היוקרתית בכל פינה, כמו גם בבר המשובח, המסכים החדים על גבי הקירות, פינת הוי איי פי, ובכללי כל האווירה שאין כדוגמתה.
רצוי לבדוק באתר הרשמי איזה מופעים עתידים להתקיים בזמן החופשה שלכם בעיר, ועל פי זה לרכוש כרטיסים מראש.
Dlouhá 33, 110 00 Staré Město
שישי-שבת מ-22:00 ועד 05:00 לפנות בוקר, ביתר הימים סגור.
M1 Lounge Bar & Club
קלאב ריקודים משוכלל המציע חווית אירוח מהמעלה הראשונה. בפנים יעמוד לרשותכם בר משקאות רחב ומפנק עם מבחר עצום של שתייה לבחירה, תוך כדי התמחות בקוקטיילים מעולים. על קירות המתחם מפוזרים מסכים מודרנים הזוהרים בכל מיני צבעים, עליהם גם מוקרנים קליפים וסרטונים מיוחדים בטכניקה מתקדמת. בפינת הדי ג'י תמצאו תקליטנים בעלי שם שישמיעו לכם בעיקר היפ הופ וארנ אנד בי, אך גם קטגוריות אחרות המתחלפות ללא הרף לאורך כל הלילה. הישיבה במקום נינוחה ונעימה, האווירה צעירה והשירות מצידם של הברמנים והמלצרים מאוד מקצועי. אחת לתקופה מופיעים בקלאב כל מיני זמרים ואמנים ידועים שיציתו בשירתם לא רק את כל רחבת הריקדים המפוארת, אלא את הבניין כולו, ואולי אפילו את כל הרחוב. תפריט המקום פתוח גם להזמנת נרגילה בשלל טעמים לבחירה.
Masná 1, 110 00 Staré Město
22:00-05:00 בכל יום
La Bodeguita del Medio
הבר הקובני בפראג הוא אטרקציה תלת קומתית סוחפת ברוח האוונה. את המתחם לא ניתן לתאר אחרת מאשר מקדש קובני מהנה וססגוני. בקומה התחתונה ממתין לכם דיסקטוק תותחי עם מופעים חיים מדי לילה. קומת הקרקע פועלת לעומת זאת במתכונת של מסעדה קובנית המגישה אוכל אותנטי וערב לחך יחד עם ישיבה רגוע ואטמוספירת צ'יל עליזה. מאידך, במפלס העליון מסתתר לו סלון סיגרים מודרני עם בר אלכוהולי וריהוט נוח לשהות ממושכת וכייפית. במקום פועלת חנות סיגרים, ממנה תוכלו לבחור לעצמכם סיגר איכותי, אותו אפשר לעשן באתר עצמו. אז אל תחשבו יתר על המידה, הזמינו לעצמכם פינהקולדה מרעננת יחד עם סיגר טוב, ושבו לכם בנעימים כמה שעות שרק תרצו.
Kaprova 19/5, 110 00 Staré Město
פתוח בכל יום החל מ-12 בצהריים ועד השעות 2-4 בבוקר.
Harley's
הארליס הינו בר קוקטיילים שמח למדי שייקח אתכם הכי קרוב שרק אפשר למערב הפרוע. המועדון טומן בחובו בר שתייה אקסקלוסיבי עם רחבת ריקוד באווירה טוטלית של קלאב האופנוענים מבית הארלי דוידסון. המקום מומלץ מאוד למי שמחפש בר שניתן לנצל לכמה מטרות, גם לריקודים וגם לשיחות בין חברים או אנשים חדשים. כל לילה בהארליס הוא ייחודי בפני עצמו, וזאת הודות לתקליטן המקצועי שיבעיר בכם אש וקצב שירימו אתכם לשמיים.
18, Dlouhá 704, Staré Město, 110 00 Praha
רביעי עד שבת מ21 ועד 05-06 בבוקר, בראשון, שני ושלישי סגור.
Cafe 80's
מועדון ובר ריקודים בעיצוב סוחף בהשראת שנות ה-80 האייקוניות. למבלים מחכים 2 ברים עשירים בכל טוב לצד פינת אחמי"ם מפנקת ומתחם ריקודים מעוטר בפריטים צבעוניים ברוח האייטיז. במועדון מתנגנים להיטי המוזיקה המפורסמים ביותר של פעם הממלאים את האולם באור זרקורים עתיר נוסטלגיה. למבלים פה מובטחת אווירה שוקקת חיים ודרינקים מובחרים כשברקע קצב מוזיקה פנומנלי שיוביל את גופכם להתנועע מתוך אושר.
V Kolkovně 909/6, 110 00 Staré Město
שלישי-שבת 17:00 – 05:00, ראשון ושני סגור.
Karlovy Lázně
קרלובי לזנה הינו אוניית הדגל של המועדונים בפראג, וזה לא סתם אמירה ריקה, אלא מציאות אמיתית. המועדון הוא הקלאב המוזיקלי הענק ביותר במרכז אירופה. המתחם שלו נפרס על גבי לא פחות מ-5 קומות שכל אחת ואחת מהן תציע לכם מוי של רגש ושמחה בצורת ז'אנרים שונים של מוזיקה. קומה אחת מוקדשת למשל למיינסטרים, אחרת להיפ-הופ, קומה נוספת נועדה לנגן צ'יל, והשנייה שירי נוסטלגיה. כל מפלס יפתיע אתכם בשלל דרכים, ולא רק באמצעות המוזיקה שמושמעת בו, אך גם בזכות העיצוב הייחודי לו. כל חלל במועדון עוצב ורוהט בקפדנות מקסימלית עם מסכי ענק, תאורת לד, מוצגים נדירים ואפילו בבריסטות רובוטים שלא תראו בשום מועדון אחר בשכונה.
קרלובי לזנה אמנם לא ממוקם ישירות ברובע היהודי, אבל הוא אחת מהאטרקציות המטריפות ביותר בפראג שנמצאת במרחק הליכה זעום ממנו, ולכן מן הראוי להזכיר אותו.
Novotného lávka 198/13, 110 00 Staré Město
פתוח קבוע מדי יום בן 21 ל 05
עוד רעיונות לכיופים ברובע היהודי
כמות האטרקציות המומלצות ברובע היהודי בפראג היא בלתי פוסקת בצורה יוצאת דופן. ביוספוב ובסביבתו יש כל כך הרבה מה לעשות, שזו לגמרי לא בדיחה, אם נאמר לכם שתדרשו להגיע הנה לפחות למספר חופשות בשביל להספיק הכל.
מוקדי המשיכה בשכונה הזו ובסמוך לה הם אינסופיים, והפלוס המובהק שלהם כרוך כמובן בזה שהם מתאימים לכל הרכב קבוצתי. גיל ומגזר. באיזור יש אטרקציות לילדים ולמבוגרים, לזוגות ולבודדים, לדתיים ולחילונים גם יחד.
אם נשים לרגע בצד את כל האטרקציות שכבר הוזכרו, תאמינו או לא, אך רשימת האופציות להשתעשעות עבורכם עוד רחוקה מלהסתיים. בחלקה הזה של פראג מחכים לכם עוד כיופים מרתקים, ביניהם שייט והפלגות, סיור בפארקים, הזדנגפות בחנויות, עישון סיגרים, קניית מזכרות ועוד בהרבה יותר מכך.
לתיירים אין באמת צורך לצאת מיוספוב בשום שעה ביום, כי כל האקשן האמיתי מתחולל אך ורק כאן.
יתרונות אחרים שנכון לציין באשר לבילויים פה הם תחושת הביטחון והעלויות הנעימות לכיס. אם תצאו לשופינג בלואי ויטון המקומי או בגוצ'י אז הבילוי כנראה לא יהיה נעים לארנק, אבל בהתחשב במחירי הדריניקים והאוכל בבתי הקפה ובמועדונים, כמו גם עלויות דמי הכניסה למוזיאונים וכדומה, אכן לא מדובר בסכומים גבוהים בכלל אלא ההפך. ואם נביא בחשבון גם את האטמוספירה הרגועה, אחוזי הפשיעה הנמוכים והנוכחות המשטרתית החזקה, הרי שלסיכום יוספוב הוא סוג של גן עדן לתייר הישראלי בפראג.
שייט קסום מסביב לרובע
אם התעייפתם מכל ההתרוצציות, ואתם מחפשים אטרקציה קלילה ונחמדה בלי יותר מדי הליכה, אז שייט על הולטאבה יכול להיות אחלה של רעיון עבורכם. ממש מספר דקות ברגל על יד הרובע יהודי עוגנות שורה של אוניות המציעות הפלגות קצרות על גבי הנהר. מסלולי השייט עלולים להשתנות, חלקם כוללים מבט פנוראמי של כשעה, בעוד אחרים יכולים להציע הפלגה ממושכת יותר של כמספר שעות לצד ארוחה וסדרת מופעים נלווים, כגון קונצרט כלשהו או הצגה מוזיקלית. החברה שמוציאה את המסלולים נקראת פראג בוטס אשר משרדיה יושבים ממש מתחת לגשר צ'חוב מאחורי הרובע היהודי בסוף רחוב פריזקה. התכנית יכולה להתאים למשפחות עם קטנים, כמו גם לבודדים או זוגות.
Dvořákovo nábř., 110 00 Josefov
השייט האחרון יוצא בחודשי החורף ב-20 ובקיץ ב-22
תצפית מהפנטת על הרובע
אלה מכבם שאוהבים טבע ופסטורליה, בוודאי ישמחו לגלות, שלא הרחק מיוספוב ישנו פארק ירקרק ומרגיע עם נוף מטמטם על כל העיר, ובפרט על הרובע היהודי. השם של הפארק הוא לטנה, הנחשב לאחד מהפארקים המומלצים בפראג, אליו אפשר להגיע בקלות יתרה תוך הליכה רגלית קצרצרה. כל שיש לעשות הוא לחצות את גשר צ'חוב ולעלות את המדרגות הרחבות בצידו השני של הנהר. המסלול ייקח אתכם אל ראש הגבעה שבה ניצבת מטוטלת אדומה הנקראת מטרונום. כלי אייקוני זה החליף לאחר מהפכת הקטיפה את הפסל שסימל את עידן הקומיניזם ואת העולם הסובייטי. ברגע שתגיעו למעלה, הסתובבו וצפו על הנוף היפיפה שמשקיף על פראג כולה, וגם על יוספוב. לא הרחק משם אפשר להמשיך ברגל ולכלול ביקור במוזיאון הטכני הלאומי בפראג. ברחבי הפארק ספסלי ישיבה, סנאים חברותיים, מספר בתי קפה למנוחה, ובעיקר המון צ'כים שמוציאים את הכלבים שלהם לטיול.
nábř. E. Beneše, 118 00 Praha 7-Letná
פתוח 24/7
למידה על הרובע דרך הדמייה וירטואלית מדהימה GOLEM VR
בממלכת המשחקים המליס, שהיא אחת מרשימת חנויות הצעצועים המומלצות בפראג, ממתינה לילדכם חווית אקסטרים בצורת הדמייה וירטואלית. המשחק מתקיים בדמותה של מציאות מדומה שתוכננה להחזיר אתכם לפראג הרודולפינית מימי המאה ה-16. בתוך חלל משוכלל אתם תצאו למסע מרתק בעקבות המהר"ל מפראג, הרב המקובל הקדוש, שבעזרת אותיות הקודש ברא את הגולם המאיים בכדי לשמור על היהודים שחיו בצל הפחד והאימה שזרעו עליהם הגויים. כל אחד מן המשתתפים יקבל משקפיים חדשניות, ויצא למשימה במטרה לסייע לרב להשלים את מלאכת היצירה שלו. אורך האטרקציה כ-45 דקות שבמהלכם תלמדו על הרובע היהודי ממש מקרוב דרך אטרקציית מציאות מדומה מומלצת בפראג.
Hamleys Centrum, Na Příkopě 854/14, Nové Město, 110 00 Praha
מדי יום בין 10 ל 20
ביזבוזים ברחבי הרובע וחנויות ששוות איזכור
שדרת פריז היא אחד הרחובות היוקרתיים ביותר בפראג אם לא בצ'כיה כולה. לאורכו של רחוב זה יושבים מותגי הביגוד, האופנה והאקססוריז הכי יקרים, בהם דיור, פרדה, גוצ'י, ג'יבנצ'י, רולקס וכדומה. קנייה בעסקים אלה היא לא דבר שהוא מובן מאליו לכל אחד, אך זה עדיין נחשב יחסית לאטרקציה לא רעה בכלל להציץ פנימה בלבד, ולראות את הפריטים והחפצים המדהימים ביופים. עם זאת, בין העסקים המפוארים הללו ישנם גם מספר חנויות חמודות שהתייר הישראלי בפראג מאוד אוהב, אחת מהן היא של נספרסו. בחנות זו תוכלו לרכוש קפסולות קפה בטעמים אירופאיים שחלקם אולי לא נמכרים בארץ, כגון מיקסים מיוחדים לכבוד חגי החורף והכריסמס, שאולי לא ניתן להשיג בישראל. על הדרך תוכלו כמובן גם להינות מקפה ארומטי וחינמי.
10, Pařížská 1068, Staré Město, 110 00 Praha
פתוח בכל יום מ-10 ועד 19
ישיבה בלאונג' סיגרים מפנק במיוחד על יד הרובע La Casa del Habano
לה קאסה דל הבנו היא חנות סיגרים עם לאונג' עישון מרווח ושקט בפאתי הרובע היהודי. העסק מוצף בניחוחות נעימים של טבק קובני אמיתי וחזק. צוות המקום ישמח למכור לכם פריטי סיגר של הבראנדים המובחרים ביותר מקובה, החל מרומיאו אי ג'ולייטה ופרטגס, דרך מונטכריסטו, ועד לקוהיבה. באפשרותכם לרכוש את המוצרים כמזכרת או בתור שי לחברים, אך גם עומדת בפניכם האופציה להתיישב בסלון האחורי, להתרווח על כורסת עור, להזמין איזה כוס ויסקי משובח ולעשן להנאתכם כמה זמן שרק תרצו. המוכרים והמלצרים הם קובניים הגרים בפראג, ולהם ידע עשיר בעולם הסיגר, אותו הם ישמחו מאוד לחלוק עימכם.
Dlouhá 730, 110 00 Staré Město
פתוח מדי יום בין 11 ל 22 למעט ימי א' שבהם פתוח עד 19
התמצאות ברובע היהודי ודרכי הגעה אליו
אין זו בכלל משימה קשה להתמצא ברובע היהודי בפראג או להגיע אל האטרקציות המומלצות שמחכות לכם לאורכו.
מרכז העיר, וביחוד האיזור העתיק, הינו מאוד קטן ופשוט להתניידות. מקצה אחד של הסנטר אל הקצה השני אפשר להגיע בקלי קלות ברגל – לרוב דרך הליכה של כמה דקות קצרות בלבד.
במידה והמלון שלכם ממוקם בשכונה מספר 1 ולא ברובע מרוחק יותר, אז סביר להניח שלא תצטרכו להשתמש אפילו בתחבורה הציבורית במטרה להגיע ליוספוב. עם זאת, במקרה שאתם ישנים בשכונה רחוקה יותר מהאתרים התיירותים, כדאי שתתעזרו במטרו, הלא היא הרכבת התחתית. התחנה הסמוכה ביותר לרובע היהודי היא של הקו הירוק המסומן באות האנגלית איי, ושמה הוא סטרומייסטסקה או בתרגום לעברית – העיר העתיקה. מאידך, אם כוונתכם להגיע בחשמלית העלית המכונת "טראם", רדו בתחנת פרבניצקה פקולטה – הפקולטה למשפטים, של קו מספר 17, היכן שנקודת העצירה הסמוכה ביותר לרובע, כדקה הליכה מהאלטנוי שולה.
אם הכוונה שלכם היא לבקר ביוספוב ברגל מכיוון כיכר העיר העתיקה, כדאי שתעשו זאת דרך רחוב פריזקה, שיחבר אתכם עד לרובע היהודי, תוך הליכה של דקות ספורות.
כך או אחרת, הרחובות הראשיים של הרובע היהודי בפראג הם: מייזלובה: איפה שיושבת בית הקהילה היהודית ובהמשך גם בית הכנסת מייזל. שירוקה: שם ממוקם בית הכנסת פנקס ודרכו הכניסה לבית העלמין היהודי הישן. צ'רבנה: הרחוב שבו שוכן בית הכנסת החדש-ישן. או סטרהו הז'ביטובה: הרחוב שבו ממוקמת היציאה מבית הקברות היהודי, כמו גם בית הכנסת קלויז, בית הטהרה והשוק היהודי, לרבות דוכן הקיורטוש הכשר. רחוב חשוב נוסף אחר הוא וייזנסקה ממנו נכנסים לבית הכנסת הספרדי.
טיפים שימושיים למיצוי מקסימלי של הרובע יוספוב
הנה לכם סדרה של המלצות וכלים חיוניים שיעזרו לכם למקסם באופן המרבי את הבילוי שלכם בכל האטרקציות המומלצות ברובע היהודי בפראג.
החלפת כספים: היום כמעט אין אטרקציה שלא מקבלת תשלום באשראי או במטבע חוץ, אבל ההמלצה שלנו היא להשתמש בעיקר במזומן של קורונה צ'כית. כך תמנעו מחיובים מיותרים, כמו גם משערי המרה לא אידאלים וממלכודות תיירים בפראג שאפשר לעקוף בקלות רבה.
אישית, מניסיון אנו ממליצים לפנות ל- חלפן כספים על יד כיכר השעון ברחוב קפרובה העונה לשם אקסצ'יינג. מדובר בשירות המרה רשמי, בטוח ומשתלם. לפני ביצוע התהליך אתם תעודכנו מראש לגבי הסכום הסופי שתקבלו בתמורה למטבע שברצונכם להחליף, ורק לאחר הסכמתכם, ההמרה תבוצע. כל לקוח יקבל גם קבלה שתאפשר לו לחזור בו ולבטל את העיסקה עד שעתיים מרגע שהיא התקיימה.
Kaprova 14/13, 110 00 Josefov
לינה: הרובע היהודי בפראג והאטרקציות בו ממוקמות בלב העיר, ככה שאין ממש צורך לבחור במיוחד מלון שיהיה בתוך יוספוב, אלא אם אתם זקוקים לשירותי דת צמודים, כגון בתי כנסת ותפילה במניין בפראג או חנויות כשרות בפראג. כל מלון שיהיה באיזור הגדה המזרחית בשכונה 1 יהיה קרוב יחסית לרובע זה.
עם זאת, אלה שמעדיפים להזמין הארחה ביוספוב עצמו, כדאי שיבדקו מלונות כגון: Rott, Lippert, Fairmont Golden, Caruso, Allure
קיוסק זול: ברובע היהודי בפראג אין הרבה קיוסקים או מכולות משתלמות לרכוש בהם שתייה זולה וחטיפים באמצע היום, וגם באיזור כולו אין ממש סופרים שאינם תיירותים. כן יש אבל קיוסק אחד יחסית בסדר במחירים הנקרא ז'בקה סמוך לבית הכנסת מייזל. זו כתובתו: Maiselova 62, 110 00 Josefov
תוכלו למצוא שם כריכים, משקאות, נשנושים, פירות ומוצרי היגיינה בעלויות סבירות.
פתוח מ-6 בבוקר ועד 11 בערב כל יום
